הנה הבשורה מבית גיספן את אהרון: "אין כמו אהבה". ואללה. איך לא חשבנו על זה. אין כמו אהבה. שנעבור מיד למוסיקה? אחרי משפט כזה, מה יש עוד לומר על הטקסט. למה לבזבז מקום. אבל הערה קטנה: מילא האינסטנט הזה על אהבה, – אבל אם כבר טקסט "מוסיקלי" – למה שורה כל כך לא מוסיקלית כמו "אך אני לא מפחד לנסות להתמודד/ ואת הסיכון אני לוקח". זו שיחה למדרגות, כשסופרים כסף או משהו אחר.
אז מוסיקה: הפתיחה – סגנון אריס סאן אריאנה, חשמלית מכינה את הקרקע. סחטיין על עומרי זליג. ההמשך סלסול מאונפף בלי מילים ארוך סטייל הפרח בגני של זוהר ארגוב בתיאום עם הגיטרה. ורק אז – החתן כלה מוזמנים לרחבת הריקודים. ב"מזרחית" כמו ב"מזרחית" מעתיקים מכולם.
דודו – השתגעת? לנסות לשיר כמו זוהר אחד לאחד? בטח ירים את הקהל בנוקיה, בטח יצלצל בסלולריים. אם אני איש עסקים, הייתי משקיע בשיר הזה. אם אני מבקר מוסיקה – לא הייתי כותב. אבל כתבתי בעוונותי.
מספרים עלייך בכל השכונה/ שאת מסוכנת, אין בך אמונה/ בעינייך, עד אלייך, את מושכת גבר מאוהב/ ועוקצת כמו עקרב
אך אני לא מפחד לנסות להתמודד/ ואת הסיכון אני לוקח
אם תתני לי אהבה, אוהב אותך כפליים / איתי את יכולה, לגעת בשמיים / אם תקשיבי לקולי, את בטח תגלי / שאין כמו, אין כמו, אין כמו אהבה
מה התאהבתי, ביפה כמוך/ אל נא תשאליני, זה סיפור ארוך/ זה אולי בגלל שיש לך, מטרה, לשלוח כל בחור/ רחוק ממך, עם לב שבור
