מלמטה למעלה

מאיה הרמן

מילים: מירי פיגנבוים ומאיה הרמן לחן: מאיה הרמן עיבוד והפקה מוסיקלית: אמיר צורף
3.5/5

לתוך תיאור נוף תל-אביבי שבו "באופק נעלמת ספינה ישנה" נזרקת מטפורה שחוקה: "בשביל לחיות צריך עוד מלחמה". וישנה גם נימה אישית – "אתה חסר לי בלילות". ננסה לחבר? הדוברת בשיר צריכה את "המלחמה" – הניתוק של האוהב העוזב (בדמות האוניה הישנה שמתרחקת) כדי להעריך את הקשר ביניהם. הפזמון מוליך לתובנה חיובית: לעולם לא מאוחר ללמוד ולתקן מחר… נו, טוב, לא טקסט שיש לרוץ לספר עליו בראש חוצות. מאיה הרמן עושה ממנו דרמה הגדולה על מידותיו במנגינה מינורית סימטרית קליטה יפה בליווי פסנתר מעצים. אבל נראה שמירי פינגנבוים לא התכוונה שהשיר הקטן שלה יתפתח למלודרמה תחושתית כזו, שאפילו מאפילה על השיר. טיפה הפנמה, מעט אינטימיות היו עדיפים על יתר הרגשנות בסיום.

תל אביב הומה אדם / ממערב בוכה הים / הלב מחסיר בי פעימה / מול שמש בין ערביים אדומה
זו השקיעה שאין לה סוף / ועקבותיך על החוף / רק לרגע מתגלים / ושוב באים גלים
תל אביב הומה אדם / ממערב סוער הים / הלב גונב עוד פעימה / בשביל לחיות צריך גם מלחמה
זו השקיעה שבקצה / אחד נכנס שני יוצא / רק לרגע מתגלים / ושוב באים גלים
זה היום שקורא למחר / ומחר זה עוד לא מאוחר / לקום ללכת הלאה / למשוך ולמשוך / מלמטה למעלה
ממערב שותק הים / ואור נגלה בערפל / כי מישהו זכר להתפלל / אתה חסר לי בלילות / כשהירח בא לבכות / תלוי מחוץ לחלוני / ביני לבין עצמי
זה היום שקורא למחר / ומחר זה עוד לא מאוחר / לקום ללכת הלאה / למשוך ולמשוך / מלמטה למעלה
שם באופק נעלמת ספינה ישנה / מפרידה בין שמים למים / הים שלך לוחש רק לרגע את שמי / זה ביני לבין עצמי
זה היום שקורא למחר / ומחר זה עוד לא מאוחר / לקום ללכת הלאה / למשוך ולמשוך / מלמטה למעלה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

4 תגובות

  1. השיר אגב (מהכרות אישית), לא נכתב על אהוב, אלא על מישהו קרוב שנפטר…חכם אתה לא הא?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות