"פאואר אופ סול", מחווה לג’ימי הנדריקס – אמנים שונים

אימאג’ אינטרנשיונאל, אן.אם.סי
0/5

אני לא מת על אלבומי הצדעה לאמנים דגולים. בדרך כלל יוצא מישמש של סגנונות, אלא כשמדובר בהנדריקס האיש שהמציא מחדש את הבלוז, והרחיב את גבולות המוסיקה, אפשר לחוש שגם פרינס, סטינג , סנטנה ואריק קלפטון ניסו להישאר נאמנים לרוח המקור. האוסף התאפשר אחרי שמשפחתו זכתה בזכויות על המוסיקה שלו אחרי מאבק משפטי ממושך. יש כאן הקלטות של אמנים שכבר לא זכו לשמוע את עצמם בדיסק – ג’ון לי הוקר ב"רד האוז", למשל. אגב, זוהי כנראה הסיבה שהגרסה של פרינס לשיר הזה נקראת באלבום "פרפל האוז". פרט לאכזבה פה ושם על רוב הקטעים (19) אפשר לומר עליהם – הנדריקס זכה כאן למחווה בגדול, וכמעט כול אמן מצליח לשדר את ההשפעה של הנדריקס עליו – לני קרביץ ב"הב יו אוור בין", בוטסי קולינס שמארח את ’גורג’ קלינטון ב"פאואר אופ סול", רוברט רנדולף והפמילי בנד ב"פרפל הייז" (הכי קרובים למקור), "אדמה, רוח ואש" בגרסת פאנקי סול ל"וודו צ’יילד" וביצוע סול גוספל "קורע" של צ’אקה קאן ל"ליטל ווינג.

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

תגובה אחת

  1. חח, הם לא מתייאשים הקולדפליי האלה (וגם לא מתביישים) כל הלהיטים שלהם גנובים… משהו… אם בעשור הקודם יצירת מוסיקה חדשה להמונים פרפרה פרפורים אחרונים, בעשור הזה היא מתה. מצפה לתחייה בשוליים 🙂

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות