כיוון שאין סימן שאלה בסוף השורה הראשונה, לא ברור אם לירן אביב קובע עובדה או שואל שאלה. (האם היא אותו הדבר או ש"חלף לה"?) אחרי שקראתי כל השיר – ממש לא קרה שום דבר שידרוש תיקון/הבהרה, כלומר – הטקסט הזה – וכאן אין שאלה – מוטב שיחלוף לו מן העולם. בעברית יותר בהירה – לא קרה כלום. שירים כאלה מייצרים עשרה בשני שקל.
פס יצור: אני מבין את הצורך לייצר אייל גולנים ודודו אהרונים ומשה פרצים חדשים. קולות טובים לא חסר. יש גם נוסחה ומומחים לאיך מוסיקה יכולה נוסחה של כוכב זמר וכסף. מצד שני: אינפלציה מעידה על הצפה, וזה מסוכן גם שיווקית. לירן אביב הוא חלק מההצפה, מצונאמי הפופ הים תיכוני הלא מקורי שמציף את כמעט כל חלקה במוסיקה המקומית. עוד להיט בשמיעה ראשונה לכפיים, לרגליים לקצה הציפורניים. שי ראובני שולף השבלונה לעוד שיר, מזמין את מקצועני האולפן כדי להבטיח שהצליל ייקח את החוגגים בלהט אל רחבת החתן-כלה. עצה בחינם: לשם כמו "לירן אביב" מגיע משהו מקורי יותר. לא מיחזור הממוחזר.
את עדיין אותו הדבר/ או שחלף לך/ את עדיין חושבת עליי/ או שעבר לך/ עוד הרבה דברים / לא הספקנו לעשות/ לשנות/ רק חכי דקה/ תני לי אומץ / לנסות עדיין אוהב אותך / עדיין תלוי רק בך/ עדיין חושב/ עדיין כואב/ כאן בלעדייך/איך תמיד בלילות אפורים/ לי זה מגיע/ זיכרונות מאותם הימים/ בלי להודיע/ עוד הרבה דברים / לא הספקנו לעשות/לשנות/ רק חכי דקה/ תני לי אומץ / לנסות/ עדיין אוהב…
