מגיעה לפסטיבל אשה 2012 בחולון

קסנדרה וילסון

4.5/5

קסנדרה וילסון מגיעה לפסטיבל אישה בחולון. אני קורא שוב את השורה. אני מניח, שמוטי ששון ראש העיר, לבטח מבטא יותר טוב את השם מדונה מאשר "קסנדרה וילסון". מי זו קסנדרה וילסון? הוא ישאל את אנשי תיאטרון חולון, יוזמי פסטיבל אישה. מצד שני – למה לא? כמה ייחודי שעיר ואם בישראל מחליטה שקסנדרה וילסון טובה לה.
אז ככה: לזמרת בשיעור קומתה בג'אז ובבלוז מגיעה חשיפה לא פחות מאשר למדונה. או-הא, לא הגזמת? תגידו. אז לא: הטרראם סביב מדונה הוא תעשיה שמשלבת בנוסף למוסיקה- סקס, רכילות, שאו, סטאריזם. כל אלה שווים חמישים אלף באצטדיון רמת-גן.
התעשיה סביב קסנדרה וילסון עובדת בעיקר על מוסיקה. פיור מיוסיק. במדינה "נורמלית" באירופה היא ממלאת אולם ענק במרכז העיר. לא סתם העניקו לגברת וילסון פעמיים את פרס הגראמי היוקרתי. לא בכדי. נבחרו שניים מאלבומיה לאלבומי הג'אז הקולי הטוב ביותר – הראשון New Moon Daughter מ-1996, השני Loverly מ-2009.
בת 57. ילידת ג'קסון מיסיסיפי. למרות קריירה לא יציבה, וילסון היא אחת הזמרות המובילות בסצינת הג'אז של ה-90, התברכה בקול ייחודי, לא חוששת לקחת סיכונים. היא החלה לנגן פסנתר וגיטרה בגיל 9. בשבעים היא עבדה כסולנית בפרויקטים שונים. לאחר שנה בניו אורלינס, עבר וילסון לניו יורק בשנת 1982 החל לעבוד עם דייב הולנד ואבי לינקולן. בהמשך היא משמשת סולנית ההרכב M-Base Collective. היא מופיעה בלהקות Funk ורק ב-1986 מוציאה את אלבומה הראשון – Point Of View. בביצועים שלה היא מזכירה את בטי קרטר. וילסון מהלכת על קו בין סטנדרטים של פופ ועד בלוז, כמו אלבום הבלוז האקוסטי שהציאה בחברת בלו נוט – Blue Light Til Dawn. וילסון מעדיפה חזרה לשורשים כדי לחשוף את הפוטנציאל שלה, בלי קשר הכרחי לסגנון. אלבומה Travelling Miles שיצא ב-1999, היה אלבום מחווה לענק הג'אז, מיילס דייוויס, והוא אף הראשון שהופק על ידי ווילסון עצמה.
באלבומה Belly of the Sun משנת 2002 היא מערבת קשת סגנונות – בלוז, קאונטרי, סול, רוק. ב – Glamoured שיצא ב-2003, היא מתמודדת עם אתגר חדש – מחצית מהשירים הם שלה. הגיוון שלה לוקח אותה אפילו עד נגיעות היפ הופ באלבומה Thundebirdשיצא ב-2006. והיא חוזרת להקליט סטנדרטים באלבומה המצוין Loverly שיצא ב-2008 וגם ב – Silver Pony משנת 2010.
מוסיקה: הקשיבו מטה ל-3 פרשנויות של קסנדרה וילסון ל Time After Time המוכר מסידני לאופר, ל – Fragile של סטינג ול I Can't Stand The Rain המוכר מטינה טרנר.
ההרכב שילווה אותה בפסטיבל אשה בחולון: גיטרות – Marvin Sewell, תופים – John Davies, קלידים ופסנתר – John Cowherd, בס וקונטרבס – Lonnie Plaxico, מפוחית – Gregoire Maret
הופעות: 24-25 בפברואר בתיאטרון חולון

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות