רוחו של יצחק קלפטר עולה באוב כחודשיים אחר מותו בשיר שראשיתו הקלטה מקורית של גלי עטרי. זהו מעין פרק ההמשך ל"מה שאת אוהבת", שגם הוא נכתב בזמנו ע"י מאיר גולדברג, מצטרף כשיר שחרור נשי לשיר ההעצמה לנשים ההוא. את סולו עם הגיטרה המקורית של קלפטר ניגן כאן הגיטריסט העולה המצוין – ניצן בר. כמו כן במיקס הסופי שומעים את נגינת הגיטרה והשירה של קלפטר בזמן הקלטת הסקיצה בביתו ללא טקסט.
זהו שיר לכבוד הדמוקרטיה האישית של כל אחד ואחד ואחד, החופש שנגזר ממקום לידתו, גזעו, מעמדו. החברתי והכלכלי, עוולות שחווה, סיפור חייו. למעשה, סוג של מחאה כנגד מי שמנסים לגזול את חופש הבחירה האישי.
השיר מנוגן במקצב רגאיי, סגנון שיצא מגבולות הקהילה האפריקאית-ג'מייקנית-קריביאנית והגיע גם למיינסטרים של הפופ ומבטא שחרור קוסמופוליטי.
המקצב הג'מייקני נותן ללב חופש גדול, וכאן, בעיבוד ובהפקה של עמוס בן דוד, השיר מקבל ממד של המנון מלהיב. יש בו זרימה ושירת יחדיו שמוציאות אותו מחלקתה האישית של גלי עטרי והופכת אותו אוניברסלי. תרצו – שיר מחאה מלהיב על רקע מה שמתרחש באלה הימים. להצטרף!
גלי עטרי כשהלב הוא חופשי
אף אחד לא יגיד לך/ איך לחיות ועם מי/ אף אחד, לא זה רק אתה/ והצד השני
כל אחד לעצמו אומר/ עד כדי כך זה אישי/ אהבה מתוקה יותר/ כשהלב הוא חפשי
אף אחד שהוא לא אתה/ לא יקבע מה יהיה/ זה ממש העניין שלך/ לך עם מי שתרצה
כל אחד את דרכו בוחר/ זה לגמרי אישי/ אהבה מתוקה יותר/ כשהלב הוא חפשי
כל אחד לעצמו אומר/ עד כדי כך זה אישי/ אהבה מתוקה יותר/ כשהלב הוא חפשי
עד כדי כך זה אישי/ כשהלב הוא חפשי
