זה אורי ביילין? עבר ניתוח ראש לשינוי סגנון? נשמע כאן גבוה מאוד, מהיר מאוד, מדונסס מאוד בעזרתם האדיבה של יוצרים וידידים רבים.
השיר הוא על פערים בין מה שאתה רוצה וטוב לך להיות, ובין מה שמצפים ממך. כלומר בינך ובין מי שמנסים להשבית את שמחתך, כשאתה שמח. "דווקא שאני גבוה/ אתה מוריד אותי נמוך". זה מצב שכיח ביחסים בין הורים וילדיהם, כאשר כל אחד נמצא בעולמו הוא.
הנרטיב מוגש במוסיקת אלקטרופופ המובילה הישר אל רחבת המועדון, דאנס פלוס מעברונים קטנים, שמוסיפים דלק למדורת הדרמה האישית.
אם לחזור לשורת הפתיחה: הפקת הסאונד העדכנית הזו יצרה אורי ביילין שלעולם לא הייתי מזהה. השינוי נועז ומרתק. התגלמות המודרניות של הפופ העכשווי – ובעברית שמסתנכרנת היטב.
לפי הקומוניקט שנשלח זהו סינגל ראשון מתוך "הסוללה", אלבום חדש אותו יצר ביילין עם גלעד כהנא, עיליי אשדות, יהונתן דסקל ומשה לוי. אם השיר הזה מסמן את ההמשך, אז ביילין יישאר גבוה, ואף אחד, ככל הנראה, לא יצליח להוריד אותו משם, בטח לא כותב שורות אלו. נהפוך הוא: שיישאר באותו גובה, כי זו עליה לא לשם ירידה.
אורי בייילין גבוה וידאו: עומר לוטן | סתיו בן-צור
דווקא כשטוב לי/ אתה לא כאן בשבילי/ תמיד אתה אומר: זה כל כך ילדותי
קופץ שוב על ענן/ בזבזת את הזמן/ אל תהיה ילד/ תחזור כבר/ זה מוגזם
ואני כמו בלון/ כל שנייה חלום/ ירוק הופך אדום
דווקא כשאני גבוה/ אתה מוריד אותי נמוך/ לא רוצה כבר לשמוע/ שרק יירד לי החיוך
דווקא כשטוב לי/ אתה לא כאן בשבילי/ תמיד אתה אומר:/ זה כל כך ילדותי
ואני חייב חלון/ רק שנייה לנום/ צפון הופך דרום
דווקא כשאני גבוה/ אתה מוריד אותי נמוך/ לא רוצה כבר לשמוע/ שרק יירד לי החיוך/ שרק יירד לי החיוך
דווקא כשאני גבוה/ אתה מוריד אותי נמוך/ לא רוצה כבר לשמוע/ שרק יירד לי החיוך
