איתי לוי כל העיר יודעת

כל העיר יודעת

איתי לוי

ליאם הפקות
3.5/5

אם נמאס לה משריקות, הוא מוכן להציע לה טרמפ. יש לו אוטו, כיסוי פרווה על המושבים, כלבלב מנענע את הראש שלו מצד לצד. איתי לוי שר על אחת שלא מוצאת את האחד שלה. בורחת כל הזמן.  איתי לוי צועק את הטקסט הזה, ואם יש בו מעט הומור, הוא בטל. עוד מוצר אינסטנט פופ המנסה להיות מתויג תחת "מוסיקה מזרחית". עוד זמר שיודע לסלסל בקול טנור גדול, אבל נטול  שליטה אומנותית על החומרים שמספקים לו.
איתי לוי מודה לאל בטון מקונן שלא ויתר על אהבתו, אחרי שהתלבט בין שתיים ("האהבה שלך ניצחה"), הוא מבקש כפיים על "כוסית של יין" המציע לשומע בצליל מצהלות – "קח כוסית של יין למחשבות טובות/ אל תרים ידיים וצא רק לבלות". נו באמת, אין משהו מקורי יותר? 
קולות השמחה והצהלה ילוו גם "זמן לאהבה" הוא לא ירים ידיים. עדיין מחכה לכלה שלו. כל החבר'ה כבר התחתנו, ולמה אצלו זה הולך קשה. לפי השיר – ממש לא קשה. הוא יזמין אותה לחדר לעוד ריקוד סוער, ועוד משפטי סרק ודברי הבל ("טיפות קטנות של גשם ישטפו את הכאב") שכתבו משה בן אברהם וגולן אברהם, יצרני מוסיקה ים תיכונית לפי דרישת הקהל, וגם כאן אלי קשת, המעבד, יודע את נפשו (של הקהל)
בבלדה השקטה "לאט" מתוארת מציאות של "משקרים בחדשות על מלחמה", אבל זה אינו העניין בשיר, אלא אחת "שיודעת לעצור את הזמן" ו"אתה אוהב כשהיא קצת משקרת". האמת? לא הצלחתי לצאת מהשרבוט המבולגן עליו חתומים אלי קשת וגיל זכאי.
סלולרי? ב"בוקר יום ראשון" מסמס הדובר הנמצא בפקק על איילון לאהובתו, אחרי שהתקשר פעמיים ("את בטח ישנה"). לא להיות מודאגים. איתי לוי חוגג גם כאן – "חוזר שוב הביתה, אני שוב לצידך/ אני שוב לצידך יותר לא אלך"... גם כאן אין סיבה למסיבה. שגרת הבינוניות.
גבר בוכה בלילה על אובדן אהבתו? איך לא. ב"כל העיר יודעת". הוא עוד מקווה ש"בלילות שלך את עלי חולמת", אבל "כבר כל העיר יודעת ששברת לי את הלב/ איבדתי את הדעת ושילמתי בכאב". ממש כל העיר יודעת שהיא שברה לו את הלב. מי מאמין לטקסטים החבוטים האלה, המיירים עצב אינסטנט.
מה כן? ההומור של "יום שני" מאת אבי אוחיון ואסף צרויה, על בנאדם  שמרגיש לא מאושר למרות שיש לו בחורות חבל"ז. עסוק כל השבוע במעברים מאחת לאחת, אבל ב"יום שבת חוזר לאמא"…  להיט ים תיכוני בכייף. בלדה נוגה? – "על סף ביתך" של גל שריג ואריק זנטי. כתיבה פשוטה ומוקפדת: "שוב אני על סף ביתך/ מתחנן למבטך/ לא הצלחתי לאהוב אחת אחרת/ הסודות הפכו גלויים/ הלילות רדפו ימים/ כשעולה האור / רק את נשארת"?
כשאיתי לוי עושה בחירות נכונות של שירים – הוא יותר מאשר ראוי להיות בצמרת  המוסיקה המקומית, לאו דווקא בז'אנר הים תיכוני. בשבילו ולמען הקריירה שלו – שווה לצאת לחופש ללא תוויות וללא תיוג ז'אנרי.

שירים: אסטה מניינה, שריקות, האהבה שלך ניצחה, כוסית של יין, בשעות המתות, זמן לאהבה, לאט, בוקר יום ראשון, כל העיר יודעת, יום שני, על סף ביתך, חמש מילים, חוטים ומקרופונים

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות