אמני ישראל שרים שמעון פרס

זמרי ישראל שרים שמעון פרס.

כוכב נולד

עם מותו של הנשיא לשעבר
/5

אני מזיז את מחוגי הזמן 7 שנים לאחור. כוכב נולד התיישב בשורה הראשונה במרכז דוהל בשכונת התקווה כדי לשמוע מה עשו זמרי ישראל לשיריו לרגל יום הולדתו ה-86 של שמעון פרס. אוגוסט 2009. צבא צלמים, שומרי הראש. סטנדינג אוביישן. כשהכוכב עלה לבמה להודות על נהרות הפרגון ששצפו לכיוונו, הוא הרגיע את כולם: "אני לא משורר" אמר, אולי כדי להוציא למבקרים את הארס מהקלידים. בדפים שקיבלתי כתוב: "במשך השנים חטא בכתיבת שירים". וזה בדיוק מה שהסביר הכוכב: כתב שירים בזמנו החופשי. מי שקורא את הטקסטים, יבין שהוא התייחס ברצינות לחטא הזה. הערב נועד לעסוק בכתיבתו, למעשה לנגן ולזמר את "חטאיו".
ארגון אמני ישראל  (אמ"י) עשה לחוטא יום הולדת. המתנה: 11 ביצועים חדשים לשיריו. יענקלה מנדל, יו"ר הארגון, עלה להודיע כי החלו ההכנות ליום הולדת ה-90. טפו טפו. מרגע שהכוכב עבר את השמונים כל העולם עסוק בגילו, כאילו עליו להתנצל. הכוכב מחייך לעצמו בסיפוק. קובי אושרת שניהל מוסיקלית את הערב, ראיין אותו על השירים. מהראיון  שהוקרן לסירוגין, הבנו שהגם שהמשורר חושב שהוא אינו משורר, עמוק בתוכו פועם לב של משורר שלעולם לא הרפה. הוא לא יקרא לזה השראה. אבל הליריקן שבו לעולם לא הפסיק להעביר מילים לנייר. אריק סיני שר את הגיגיו על תל-אביב. שירי מיימון שרה פניה למדינה עצובה – "אל תעצבי ישראל" ברגש סוחף בלחן ובעיבודו של שמוליק נויפלד. נינט טייב העניקה חום ל"אהבה אדומה" בלחנו של קובי אשרת. "האהבה, היא עולה בדמדומים/ ממריאה ושוב נתלית בעננים/ ובעמק רחוק מתחבאים הצללים/ והחלומות יצאו לינוק טללים/ בעלות כנף משיקות צלילים/ שירת המנון ליפה שבנשים/ ואת עין קורצת עצומה/ מהבהבת מול/ אהבה אדומה"
אם מדברים על חטאי כתיבה – זה חטא קשה, שהשפיע גם על שירתה של נינט. ועוד ממסכת חטאיו – "ערב בחלון":  "דמדומים הבהבו כלאחר יד/ כוחי לבד/ אורך שקע באופק חד/ ערב רד, כולי לבד/ ערב רד חושך עד/ איתך לבד" ומה אתם אומרים על החטא הזה. משורר? קורין אלאל השיבה במילים ברוח מוסיקלית דרמטית. חשבתי אז מה כוכב הערב חושב על האינטרפרטציה של קורין.
אנחנו מגיעים עם החוטא בכתיבה עד דוחא, בירת קטאר המפרץ הפרסי, שאירחה אותו.  אוהד חיטמן לקח את "ישראלי למה יבקר בדוחא" – על רשמי ביקור במדינה ערבית, למקומות של – בואו נחגוג על הסיטואציה בצליליו של מתי כספי:  "הנפט הנובע ומתפרץ הגז/ הון זורם הרבה ועז/ ממימיי הים פורקת מלח/ ומימיהם מיבשת פלח אחר פלח// אזרחיה שופעים אושר ועושר/ ועובדים זרים מספקים לה כושר/ מגדלים חדשים גורדים קו רקיע/ מי יודע לאן היא עוד תגיע// דוחא, דוחא ולא דחויה ולא דוחה/ מתפנקת מתרפקת במלוא כוחה/ לא כדאי לדחות ביקור בדוחא"
מה שהחזיר למקום בו אנחנו חיים. הראל סקעת שר "מזרח תיכון חדש" – בלחן של מתי כספי: "פעמון אבות, צלצול לבנים/ ההד עתיק אלפי שנים/ הצליל רועם להתחדש/ להתאושש/ מזרח שקוע בדם ואש// נושא עיניים ביראת שמיים/ לנביאים הקבורים, כוהנים חיים/ חבלי חלום כבויי נבואה/ כוכב קורץ לא בועה/ במסר למזרח האכול כעש/ הגיעה עת לחזון חדש/ המהמורות יחדלו גם המכשולים/ שבע נפלת, קום תקום/ האופק חדש שואף לרום". שמעון פרס בן 86 בערב הזה, יש לו עוד אופק. אם החזון אינו חדש, הוא כבר ברגע זה מתחדש. כמו האיש עצמו.

 

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות