איפה את אהובה אוסף שירי אהבה

יהורם גאון

NMC
4/5

ונעבור מיד לשיר מספר עשרים ואחד: "מתאים לי". "איפה את אהובה" ו"רוזה" ו"אלף נשיקות" ו"בפרדס" ימתינו. השבוע שמעתי שיר סיכום של שייקה לוי. והנה גם גאון. כאילו מה? יש גיל שאמנים חייבים לעשות את ה- My Way שלהם? מה בוער?  ליחצו להשמעת השיר למטה:
"הנה, מוּל הַזַרְקוֹר/ מהשירים נותר רק פרח/ עכשיו מותר לזכור/ את השבילים ואת הדרך./ שבילים היו הרבה/ עם אולמות שמריעים לי/ אך דרך – רק אחת/ אם זה התאים לי//
גם לי היו ימים / של מעידות, אם לא בלמתי/ נעים, או לא נעים/ אספתי את עצמי וקמתי/ שיננתי, כמו שחקן/ גם תפקידים לא מחמיאים לי/ ואם עודני כאן – אז זה מתאים לי//
מה סך הכל יש לָאָדָם? / חשבון עובר מִפּה לְשָם/ גילוי חדש, מילה טובה/ בצל וּדבש, יְמֵי תקווה/ ומקרוב רואים די טוב/ שזה מתאים לי// לצחוק, לבכות חופשי/ ולֶאֱהוֹב וּלְהַשְכִּיחַ/ זה לא היה טיפשי/ לִרְצוֹת הכל ולהצליח./ לחשוב שגם היום, בסוף חשבון/ דברים קורים לי / מודה זה מרגש/ וזה מתאים לי/ מה סך הכל יש לָאָדָם?

התאים לו, בסיכומו של חשבון. ההתרפקות על המנגינה  והעיבוד של דוד קריבושי  ומילותיו של חיים קינן לוקחת את גאון למקומות הנכונים. מוסיפים קצת רגש, קצת פאתוס, לא מעט פול אנקה ופרנק סינטרה. מתאים לו. האמת: גם רשימת השירים הנצחית הזו שהתכנסו שוב לאוסף – התאימה לו. אין כמו שירים שמזוהים עם מבצעיהם לעד. הרי את כותבי המילים וגם המלחינים תמיד ישכנו בצילם – יורם טהרלב, יעקב אורלנד, נתן אלתרמן, חיים חפר, נעמי שמר, אילן גולדהירש, שמרית אור וגם משה וילנסקי, מרדכי זעירא, נורית הירש, דובי זלצר. כולם התאימו לו.
עזבו ביקורת
: עוד אוסף צפוי. אצל יהורם גאון, שחגג 70, השירים תמיד חזרו בהתאמה לדרישת המיינסטרים. לעולם – קונצנזוס. לא זמר מחאות. הכי לאומי, הכי אמצע הדרך. הכי של כולם. זמר העם. פרס ישראל. כמעט מטפורה לישראלי ה"חיובי". מקצועי. נעים זמירות. איש הפיוט לפני שזה נכנס לאופנת ה"התחזקות".
תתפסו אותי שלא אתפרק מרוב התרפקות, אבל לנוסטלגיקן חסר תקנה כמוני יכול לצאת משפט: ואני כבר מתגעגע לאיש ששר "הנני כאן, האיש אשר תמיד חוזר" שאיכשהו תמיד יוצר אצלי תחושת הגעגועים קשה. אז גם האוסף הזה שקיים באוסף אחר – התאים לי לשעה של געגועים, כי מה בסך הכל יש לאדם אם לא פינה גם לזה.
ועכשיו בואו נחזור ל"לילה של פריחות", "אל תשטה באהבה", "ניגון עתיק", "אלף נשיקות", "הנני כאן", "אהבה בת עשרים" – שעולה בפעם ראשונה על דיסק של יהורם גאון בעיבוד היפהפה של שמוליק נויפלד. ואללה: מתאים לי.

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות