מה נשמע, מלך השמחות? מבחינת ליאור נרקיס גם עכשיו הכל בסדר – "כל יום רוקד עם לוחמים". השמחות? יחזרו ובגדול. חייבים שמחה גם אחרי האסון בו נטבחו, נרצחו ונפלו חללים. אל דאגה – נדאג לעשות שמח. גם אם עכשיו כואב למלך השמחות, אפילו למד לבכות ולא לשמור יותר בבטן. מה חבל ש"תקעו" בסוף השיר שורה שלא שייכת: "אמן תשמור על הילדים/ תצלינו מידם". השיר אינו עוסק בחילוץ ממצב קשה אלא בעתיד אופטימי. ה"יהיה בסדר" הוא הבטחה עמומה שאין בה נימוק משכנע. נרקיס מתבסס על שפת הדיבור היום-יומית של הישראלי שהיא חלק מהוויה העממית האופטימית – תמצית הרוח הנושבת בגבו של העם בישראל, גם בגבו של השיר הזה.
המוסיקה הפופ לטינית מאירה את הדרך לישראלי האופטימי. זהו להיט מהאזנה אחת – במנגינה ובקצב. לליאור נרקיס זה הלחם והחמאה לימים אלה, שבהם אתה לא יכול להרשות לעצמך שירי שמח מקפיצים. השיר בנוי לתלפיות מהפתיח הנינוח, מלנכולי לייט, ועד ההילוך בסיום שכולו מהלך אופטימי של שמחת לב כבושה.
הקליפ פופוליסטי – מוביל למקום אליו המלך השמחות רוצה לחזור – אולם החתונות עם תשמישי קדושה, שופרות ומעריצים נלהבים על כתפיו. נרקיס יודע את נפש העם המאמין בעתיד טוב יותר. השאלה אם נחזור אחרי המלחמה לאותו מקום אינה טורדת אותו. הוא רוצה לחזור לשם.
ליאור נרקיס בסוף הכל יהיה בסדר בימוי ועריכה: דורון סרי צילום: יהל עירוני
אומרים הוא מלך השמחות/ הוא לא יודע איך לבכות
תמיד אצלו הכל בסדר/ איך הוא לא מתעייף
חיים שלמים על כביש מהיר/ אז איך הוא עוד נשאר צעיר
אולי אנחנו לא בקצב
כשאין למי אז הוא רוקד לבד/ תראו אותו השגעון נצמד
בסוף הכל יהיה בסדר/ אל תדאגי לי אמא לא חסר לי כלום
ותסדרי לי את החדר/ אני מבטיח בקרוב אני ישוב
תראו אותו למד לבכות/ כואב למלך השמחות
כבר לא שומר יותר בבטן/ זה לא עושה לו טוב
כל יום רוקד עם לוחמים/ אמן תשמור על הילדים/ תצלינו מידם
