עיון ביקורת

נויה סול וירון בן-עמי, מקרה פרטי (מילים ולחן: ירון בן-עמי, יולי 2019)

מוסיקה בלוז, מוסיקה ישראלית, סינגלים חדשים, שירים חדשים

בלוז בעברית? כלומר – הבלוז המקורי של 12 תיבות, המבנה הקלאסי – הקצב, המנגינה. נויה סול וירון בן עמי מתרפקים על תור הזהב של זמרות כמא רייני בסי סמית'. השיר על התרחשות שבינה ובינו. הדרך מן הבר למיטה. המילים – לא הפשטות המקובלת. יותר שִׁירָה (Poetry) מוקפדת. האם כל זמרת יכלה לעשות בלוז? אין לי תשובה. המבחן היחיד הוא – האם זה אותנטי, וייחודי. כאן – יש לי בעיה עם הביצוע הזה, שנשמע לא כמו  הדבר האמיתי. נויה סול שרה מדי תיאטרלי, עם דגשים ווקאליים מיותרים, מנסה להיות "כמו" במקום עצמה. ירון בן עמי בגיטרה אקוסטית לא מתאמץ להיות מישהו אחר. הוא שר בחיספוס פשוט. צליל החצוצרה הצרדרד בנוסח לואי ארמסטרונג שמנגן יובל שפירא הוא תוספת חיונית לשיר. שורה תחתונה: יותר תרגיל בבלוז מאשר בלוז אוריגינלי, יד ראשונה.

עינייך כל כך ירוקות/ אתה מוכן/ הבטחנו זה לזו
הכל, בטרם זמן/ גמור את היין/ ונצא מפה כבר
מאיפה שאסור אל איפה שמותר
חלקת צוואר/ מתחת שיערך/ וכבר רגלי רוקדות
ואני מחייך/ רואה אותך שולחת לי/ מבט צדדי
הרי לא תתני לי לחייך כאן לבדי
עד מה עגול ורך/ מפל כתף/ שנייה וחצי
ואני עוטף/ אותי אל בין ידיך/ ואלייך אותי
בואי וחבקי אותי עד יום מותי
שדך רומז לי/ שגם הוא רוצה
איך מסרבים לו/ לחצוף כזה/ כל כך חלק
שזה פשוט מדהים
אם זה לא טוב לי אז כלום כבר לא מתאים
עומדים בדלת וסבוכים/ קשה/ מוצאים מפתח, זאת אומרת
ש…/ עוד רגע ונוריד את המעיל…

דירוג:
שתף דף זהBookmark and Share

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *