עיון ביקורת

סזריה אבורה , להיזכר בדיווה היחפה (נובמבר 2009)

מוסיקת עולם, מיוחד

היא הייתה זקוקה נואשות לסיגריה, הגברת סזריה אבורה, אבל הסבירו לה שאם תעשן – תפעיל את גלאי העשן של המלון. הייתה עצבנית. תנו לה לעשן, מה רוצים ממנה עם הראיונות האלה. סזריה אבורה, אמא אדמה, הזמרת היחפה מכייף ורדה Cape Verde (קבוצת איים ליד סנגל) נראית משועממת מהשאלות שהן הרבה יותר ארוכות מהתשובות שלה. אנחנו פוגשים בה במלון מפואר בלב תל-אביב. מה היא עושה פה הזמרת היחפה?

נדמה שהמתורגמנית שלה יכולה כבר לענות במקומה. מי שלא ראה אותה, לא יבין מה כל כך מדהים באישה הזו, זמרת של המוסיקה העממית הנקראת morna ששרה כאילו המוסיקה היא שפתה מלידה.

אז בת 68. בת 51 כבר היתה סבתא, עלתה לבמה עם כוסית ויסקי, יחפה, ומרגע שהוציאה כמה טונים – שבתה את הקהל. אלה היו טונים בלוזיים של כאב ותשוקה, שעוררו מיד השוואה לענקיות כמו אדית פיאף ובילי הולדיי, אבל המוסיקה הזו לא הייתה שנסון צרפתי ולא בלוז אמריקני, אלא תערובת של פאדו פורטוגזי, סמבה ברזילאית ומקצבי אפרו.

השיחה, כאמור, באמצעות מתורגמנית. צורת הדיבור שלה אומרת, נדמה לי, חבל על הזמן – את הכוחות שלי אני שומרת לדבר העיקרי שלשמו הגעתי עד הנה – המוסיקה.

אם לתמצת השיחה איתה: מוסיקה היא משהו שנמצא בדמי, מגיע מהשורשים שלי, ממשפחתי, המוסיקה כמו ההופעה טבעיים. נולדתי, חייתי ללא נעליים, לכן על הבמה – אני ללא נעליים, וביום יום אני מעדיפה סנדלים מפני שבארצות קרות זה בלתי אפשרי ללכת יחפה. מוסיקה היא מפלט ומקלט, כאשר אהבה לפעמים מפנה את פניה.

כייף ורדה? מקום נפלא, מזג אוויר, שמש וים. בעיקר ומוסיקה – הרבה מוסיקה. מזמינה את כולם להגיע.
"כייף ורדה הוא ביתי. בטעות חשובים שאני גרה בפריז. אני מזמינה את כל מי שרוצה לבוא לבקר אותי שם כשאינני בהופעות. דלתי פתוחה"

צילומים: מרגלית חרסונסקי

גלריה
שתף דף זהBookmark and Share

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *