מיקה הרי. צילום מרגלית חרסונסקי

שרה ברברה בעברית, צרפתית, ערבית

מיקה על הגג

4.5/5

בשביל שיר אחד ששרה מיקה הרי, כדאי היה לעלות לגג בקומה חמישית ברחוב תנחום ביפו. לא הופעה פרטית. בכניסה לדירה ישב בחור ליד קופה ומכר כרטיסים. תל אביב על שלל אורותיה ומגדליה נפרשה ברקע. נדמה לי שהגג היה מלא. סולד אאוט. טרנד חדש? – הופעות על גגות בתים?
מיקה – על הקלידים. לצידה ערן ויץ בגיטרה. סוג של השקת אלבום חדש בהרכב מינימליסטי. למרות הרעש שהגיע מהארוע בגן הפסגה ביפו, שהדהד ברקע בחלק השני של הערב, זה היה מופע קטן וקסום. כבר האלבום When Morning Comes, שלשמו התכנסנו, אפיין את מיקה הרי כזמרת רפרטואר ייחודית, שאינה נכנעת לשום טרנד, אלא כותבת ובוחרת שירים בפינצטה. הערב על הגג ביפו העיד כי אכן מדובר בזמרת שבונה רשימת שירים אישית מאוד.
על שירי האלבום החדש כתבתי רשימה נפרדת. סיימתי את הביקורת במילים: אני ממתין לזמרות מהסוג של מיקה הרי, כי יש לי תחושה שהזן הזה הולך ונכחד, וזוהי הזדמנות נדירה להכיר זמרת מעולה ברמות של סינגר סונגרייטריות אלמותיות, שיש לה חותם אישי, תעוזה, מקוריות.
הגיעו ארבעה שירים מהאלבום החדש. שיר נפלא של זלדה  – "צל ההר הלבן" ללחן של ערן ויץ ומיקה הרי. השאר בחירות מוקפדות כמו "כמעט שנתיים" של חוה אלברשטיין, "לא ידעתי שתלכי ממני" של אהוד מנור ומתי כספי, More Than You'll Never Know של "דם, יזע ודמעות", "הגבירה בחום" של מוסטקי, אבל, כאמור, בשביל שיר אחד כדי היה ללחוץ קומה 5 במעלית שהובילה לגג הבית ברחוב תנחום.  מיקה הרי שרה  Perlimpinpin של הזמרת הצרפתית האגדית ברברה בשלוש שפות – עברית, צרפתית וערבית. שנסון מצמרר, מילים נוקבות, ומיקה העניקה לו ביצוע דרמטי מרטיט. את השיר תרגם בזמנו אהוד מנור. הוא נקרא "בירבורים", ושרה אותו קורין אלאל באלבום "שפת אמי" משנת 1990. יש תמיד מי שיזכיר לנו את ה'שאנסונים' הגדולים. יוסי בנאי מעולם לא ניפנף ב'שורשים צרפתיים', אבל הברסאנס הים-תיכוני שלו היה תמיד מסוגנן, לא צעקני עם כל ההומור הממזרי והתאטרליות. Perlimpinpin של ברברה הוא מונולוג ברוח השנסון הקלאסי על חוסר התועלת שבמלחמה. שיר מחאה שלא יסבול פחות מביצוע חיים, ואנחנו שמענו את מיקה הרי בביצוע חיים על הגג ביפו.

למען מי, מתי, על מה? נגד מי, כיצד, נגד מה? זאת אלימות בלתי נסבלת! לאן הולכים, לאן נופלים, אל מי אתם פה מתפללים? רק דממה נפשי שואלת. למען מי, מתי, על מה? ואם חובה לחוש דבר מה בעד או נגד שכאלה – אני בעד שקיעת חמה, בעד גבעות החול ויערות בגשם. Car un enfant qui pleure, qu'il soit de n'importe où, est un enfant qui pleure,
Car un enfant qui meurt au bout de vos fusils est un enfant qui meurt.
Que c'est abominable d'avoir à choisir entre deux innocences !
Que c'est abominable d'avoir pour ennemis les rires de l'enfance !
Pour qui, comment, quand et combien ?Contre qui ? Comment et combien ?  À en perdre le goût de vivre, le goût de l'eau, le goût du pain Et celui du Perlimpinpin Dans le square des Batignolles!  Mais pour rien, mais pour presque rien, pour être avec vous et c'est bien !  Et pour une rose entr'ouverte, et pour une respiration, et pour un souffle d’abandon, et pour ce jardin qui frissonne !
בחוסר כל אך עם הרבה תשוקה, ללא מילים עד שיכחה דלוקה, לתת הכל, כמו סוף הדרך, להתעשר, כלומר לתת, ואז נשארת רק אמת – רק לאוצר כזה יש ערך. אל תדברו לי על שירה, אל תדברו לי על שירה, בעוד אתם רומסים כל פרח. עשו ניסים ונפלאות בחצרות האפלות, שבוקר בן עולה כמו קרח.
ي ﺷَﻲء ؟ َ ﺿَﺪ ﻣَﻦْ، ﻛَﻴْﻒَ, أ ﻣَﺘﻰ وَﻟِﻤﺎذا؟ ، ﺟْﻞِ ﻣَﻦ َ ﻣَﻦْ أ ﻣِﻦْ أﺟْﻞِ أن ﻃَﻌْﻢَ اﻟﺤَﻴﺎة ﻃَﻌْﻢ اﻟﻤﺎء وَﻧَﻜْﻬَﺔ اﻟﺨُﺒْﺰِ ﻓﻲ ﺳﺎﺣَﺔِ ﺑَﺘِﻨْﻴﻮل …
ﻟَﻴْﺲَ ﺿِﺪ ﺷَﻲء ،ﺣَﺪَ ﻟَﻴْﺲَ ﺿِﺪ أ ﺣَﺪَ ي ﺷﻲءٍ أو أ َ ﻟَﺴْﻨﺎ ﺿِﺪ أ ﺑَﻞْ إﻧﻨﺎ ﻣَﻊْ ﻛُﻞ زَﻫْﺮٍ ﺑﺎﺳِﻢٍ ﻣُﺘَﻔَﺘﺢٍ … … ﻟَﺤَﻈﺎتِ اﻟﻔُﺮاقِ اﻟﺤﺎﺋِﺮَة ، ﻧْﻔَﺎس َﻣَﻊ اﻟﻨﻔَﺲ , أ ﺑَﻞْ إﻧﻨﺎ ﻣَﻊ اﻟﺤَﺪِﻳﻘَﺔ اﻟﻤُﻀْﻄِﺮِﺑَﺔ
Et vivre (vivre) passionnément, et ne se battre seulement Qu'avec les feux de la tendresse
 Et, riche de dépossession, N'avoir que sa vérité, Posséder toutes les richesses,
 Ne plus parler de poésie, Ne plus parler de poésie Mais laisser vivre les fleurs sauvages
 Et faire jouer la transparence au fond d'une cour aux murs gris
 Où l'aube aurait enfin sa chance.
Vivre, vivre passionnément, et ne se battre seulement qu'avec les feux de la tendresse
 Et, riche de dépossession, n'avoir que sa vérité, posséder toutes les richesses,
ﻓَﻠْﻨَﻌِﺶ ﻣُﺸْﺘَﺎﻗﻴﻦ وَﻟْﻨُﺤﺎرِب ﻧَﺎر اﻟﺸَﻮْقِ ﻓﻲ ﻟُﻄْﻒٍ وَﻟﻴﻦ وَﻟْﻨُﺤﺐ ﻛَﺎﻟﺴﻜْﺮانِ وَﻟْﻨَﻌِﺶ ﺑِﻌَﻄﺎﺋِﻨﺎ وﺑِﺤُﺒﻨﺎ
לחיות לחיות מתוך תשוקה לחיות עם אהבה רכה
לחיות לתת כמו שיכור לבעור מאהבה רכה
Vivre Vivre Avec tendresse, aimer aimer Avec ivresse

צילום: מרגלית חרסונסקי

When morning Comes – האלבום, ביקורת

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות