בקרדיטים לשיר  נכתב כי הלחן הוא "עממי". בדיקה מראה כי המוסיקה לשירו של אביגדור המאירי (שנכתב ב-1928) היא של סטניסלב מוניושקו.  לפי אתר "זמר רשת" השיר העברי הוא עיבוד שערך המאירי לשיר היידי "חצות" מאת בירך בנדיקט שאפיר. הלחן על פי מוטיבים מתוך האריה הפולנית Szumia jodly na gor Szczycie  מתוך האופרה "הלקה" של המלחין סטניסלב מוּנְיוּשְׁקוֹ שעברו עיבוד כבר ביידיש.
מול הביצוע המוכר של יהורם גאון מהסרט "אני ירושלמי" (1971), קיימות הקלטות שונות של השיר ביניהן  זו של אברהם וילקומירסקי. משנת 1953.
שני בתים בשירו של המאירי, העוסקים בבעיות האקטואליות, הושמטו ואינם מושרים (ראו למטה) הבתים העוסקים בכמיהה לירושלים – הם שנשארו ותרמו לכך שהשיר הפך לשיר החילוני הבולט על ירושלים אחרי "ירושלים של זהב" של נעמי שמר.
אבי בניון בחר לשיר את געגועיו לעיר הקודש בנימוק הזה: "בעקבות המצב שפקד את ארצנו בכלל ואת ירושלים עיר הקודש בפרט, הרגשתי שהנה, יש לי סימן מלמעלה שהדבר הנכון ביותר כעת הוא להזכיר לי ואולי לכולנו מה היה, הווה ויהיה הקשר והיחס שלנו לעיר הקודש, לירושלים"
בעיתוי הזה – אמונה וקדושת ירושלים מובילים לא רק לגעגוע אלא גם לדם. סלסולו מלא הרגש מעיד  כי אירועי הדמים בעיר חיזקו בו את האמונה האישית בעיר המלוכה. שר אותה במלוא הכוונה. מלחמה מעוררת אהבה. אהבה מובילה למלחמה, אבל זה כבר לא נכתב בבתים האלה של השיר. נקודה למחשבה גם לסוגדים לעיר.

מעל פסגת הר הצופים / אשתחווה לך אפיים/ מעל פסגת הר הצופים/ שלום לך ירושלים / אלפי דורות חלמתי עלייך/ לראות לזכור באור פנייך
פזמון… ירושלים ירושלים / האירי פנייך לבנך/ ירושלים ירושלים / מחורבותייך אבנך
מעל פסגת הר הצופים / אשתחווה לך אפיים / מעל פסגת הר הצופים / שלום לך ירושלים/ באלפי ברכות היי ברוכה/ מקדש מלך עיר מלוכה/ ירושלים ירושלים/ אני לא אזוז מפה / ירושלים ירושלים/ יבוא משיח יבוא

הבתים שהושמטו

בְּלֵב בּוֹטֵחַ בָּאתִי הֲלוֹם/ הָקִים אֶת הֲרִיסוֹתַיִךְ/ אַךְ אֵיךְ אֶבְנֶה אֶת בֵּית מִקְדָּשֵׁךְ/ אִם אֵין שָׁלוֹם בֵּין בָּנַיִךְ?/ סְפָרַדִּים, אַשְׁכְּנַזִּים, תֵּימָנִים, פָלָשִׁים/ אוּרְפָלִים וְגוּרְגִ'ים וַחֲרֵדִים וְחָפְשִׁים/ יְרוּשָׁלַיִם, יְרוּשָׁלַיִם/ לֹא זֹאת חָזִיתִי בַּחֲלוֹם!/ יְרוּשָׁלַיִם, יְרוּשָׁלַיִם/ בֵּין בָּנַיִךְ הַשְׁרִי נָא שָׁלוֹם!
עִיר-פְּרָזוֹת הָיִית עִיר קָדְשִׁי/ נִשְׁבַּר בָּךְ כָּל בָּרִיחַ;/ אַךְ עוֹד נִשְׁאַר בָּךְ שַׁעַר סָגוּר,/ זֶה שַׁעַר הַמָּשִׁיחַ/ רִבְבוֹת בָּנַיִךְ שְׁלָחוּנִי אֵלַיִךְ/ לִמְסֹר לְיָדִי אֶת מַפְתְּחוֹתַיִךְ/ יְרוּשָׁלַיִם, יְרוּשָׁלַיִם/ נִשְׁבַּעְתִּי בְּשֵׁם אֲדֹנָי:/ יְרוּשָׁלַיִם, יְרוּשָׁלַיִם/ הָאִירִי פָּנַיִךְ אֵלַי!