מה היא צורחת? על מה ולמה? הטקסט אינו מגלה הרבה. יחסים על הפנים. צועקת אותו, אבל לא מספיק חזקה לעמוד בעומס הרגשי. ה"יהודיה" ברשות עצמה. פרויקט אישי של ימי קורונה.
כשאורית תיתי שחף מתייסרת – הזעקה מרעידה קירות, וזה שיר זעקה. לא מלודיה מפתה, לא התרפסות בפני המאזין. הרמת הקול אולי תספיק, אבל הריתם סקשן מתחבר למקור אנרגיה כמו במעגל חשמלי.
הקליפ משלים באופן מאוד אפקטיבי: הצופה מצטרף לנסיעה ברכבת של סוף העולם. יערות שרופים, ציפורים שחורות, אש, כשבתווך חולפת אישה בשמלת כלה לבנה. אם חיפשתם אוונגרד ברוק המקומי, תיתי שחף שמחוץ ל"היהודים" מספקת אותו.

*** אורית טיטי שחף: ״הקורונה הושיבה אותי בבית ללא הופעות, היה לי הרבה זמן פנויי לסיים פרוייקט שעבדתי עליו לבד במשך שנתיים .יצאתי למסע חיפושים אחרי סאונדים ולופים. נבלעתי לתוך הטרקים ונהנתי מכל רגע"

"אולי מותק הכל באשמתי/ ואולי מותק אני לא יכולה להחזיק מעמד/האם תשמע אותי / אני צורחת אותך/ תחזיק אותי עכשיו אני לא כל כך חזקה/ תחזיק אותי עכשיו עבר יותר מדי זמן/ הו התשמע אותי? / אני צורחת אותך"

Maybe babe it’s all my fault
And maybe babe I cannot hold on
Will you hear me/ I’m screaming you
Hold me now I’m not so strong
Hold me now it’s been too long
Oh will you hear me/ I’m screaming you