מאז שהשיר המחאה הזה נכתב ב-1973 עברו כ-49 שנה נכון לכתיבת שורות אלו. הוא נכלל באלבומו השלישי של אושיק לוי "איפה טעינו?" סימן השאלה ימשיך ללוות אותנו בגדול. זאב טנא כתב את המילים בעקבות מלחמת יום הכיפורים. בראיון לאיתמר זוהר בעיתון "הארץ" סיפר טנא כי עד אז סגד ליכולות הצבא, היה מסוג ה"מורעלים" כשדובר על צה"ל השיר ביטא לדבריו את האכזבה מהכיוון שבו המדינה הולכת, אבל לא נחשב חתרני מדי במשפט כמו "ידענו שעוד יבואו ימים/ עכשיו יש כאלה שלא בטוחים"…
טנא סיפר כי זה היה השיר הראשון שכתב מעודו. הפרשנות של אושיק לוי, לדבריו היתה שונה מזו שהוא חשב עליה. "אני יודע שאם השיר הזה היה מבוצע כפי שאני מבע אותו, הוא לא היה משודר אפילו פעם אחת. . המילים ביטאו תחושה שדי רוווחה אז השיר היה אמור להוביל לאיזושהי התפכחות. לימים, כשהבנתי את מקורה של הטעות, הוספתי לשיר בית, בו אני אומר כי מקור הטעות היה בחוסר ההבנה שיש כאן עם כמונו, שצריך איכשהו לחלק איתו את כל הטוב הזה".
לשיר יש גרסת כיסוי של דני רובס במסגרת "עבודה עברית – מחווה לשישים שנות יצירה מקורית. "אני לא איש מחאות גדול. אני מרגיש ששיפור המעגל הקטן והמוסר האישי חשוב לא פחות ממחאה בוטה וישירה. "השיר הזה מזכיר לי תקופה, שבה היה ערך ליושר ולחשבון הנפש, בה אנשים שילמו מחיר על רשע וזדון. חבל שאנחנו כבר מזמן לא שם"…
למטה: גרסה מופלאה של השיר – אושיק לוי עם אביתר בנאי במסגרת "אושיק לוי וחברים הופעה חיה".
צילום: מרגלית חרסונסקי
באנו אלייך עם המון אמונה
רצינו ממך לעשות מדינה
בנינו לך בתים וסללנו כבישים
פתאום נשארנו בלי חברים.
היינו בסדר ואהבנו לצחוק
כולם אז אמרו שנגיע רחוק
אבל אנחנו נשארנו תקועים
עם שק של חובות והמון חטאים.
אז איפה טעינו מה עשינו רע
למה אנחנו לא מוצאים תשובה
למה אנחנו לא מוצאים תשובה
שחררנו לך כותל וייבשנו ביצות
שמרנו עלייך בשעות הקשות
נתנו לך הכל, לא ביקשנו תמורה
לפתע אנחנו אחים לצרה.
תמיד אחרייך באש ובמים
חנקנו דמעה וחרקנו שיניים
ידענו שעוד שעוד עוד יבואו ימים
עכשיו יש כאלה שלא בטוחים.
אז איפה טעינו…
