אייל כהן – ליבו מתפעם כשהוא שר. שומעים את הפעימות. ריגושו מחלחל בדרך לאיזושהי הגשמת אמת אבסולוטית. הכרנו אותו ב"דה ויס", הזמר והפסנתר, עם ה"ח" וה"ע" המובלטות. אינטרפרטציות מופלאות לשירים כמו "אפר ואבק", "אגדה יפנית". ממזג תפילה, שירה עדינה, אמיתי, צנוע, ראשוני, אמין. באופן טבעי, באלבום חדש, רף הציפיות מזנק מעלה. אחרי האזנה שניה ושלישית, התחושה היא שהיוצר נשאר קרוב לזמר.
"עוזב את הרקיע", שיר פותח באלבום הבכורה של איל, מכניס למסלול של תסכול. שיר על חוסר היכולת להגיע למקום שרצה להגיע, כי "ההבל מסתיר מכסה את השמיים". גם ההופעה ואור הזרקורים אינם מושיעים: "שומע היטב את מחיאות הכפיים/ והן לא עוברות את הגבול". השיר הנוגה עטוף בצלילים שמעצימים את הדרמה. איל כהן שר בהתכוונות גדולה, חושף וחשוף.
איל כהן מחפש מגע עם השכינה. "אשא מבטי אל על צמא אליה / היא מסתתרת לה בין עננים/ כצאן בלי רועה אובד עצות הולך קדימה / ולא זוהרים בי הכוכבים" (השיר "אשא מבטי") . השכינה היא ההתגלות האלוהית, שיש בה פן נשי ואימהי. על פי תפיסת הקבלה והחסידות השכינה אוצרת בתוכה אנרגיה קוסמית אדירת עוצמה, ששוכנת בכל מקום ביקום והיא נשמת כל חי. באמצעותה, מסבירים, מתקשר אלוהים עם האדם.
כהן, עושה שימוש בשיר למעלות, מזמור קכ"א בתהילים בפסוק –"אשא עני אל ההרים – מאין יבוא עזרי". לעיתים, ברגעי ייאוש, חולפת במוחו של האדם השאלה ״מאין יבוא עזרי?״ אך אם הוא מאמין בה׳, ודאי שאין דבר הנבצר מכוחו של הקב״ה, אין דבר שהוא בלתי אפשרי לבורא שמים וארץ. כהן מנסה להשלים באמצעות המגע עם השכינה את מה שחסר ("אין בי חלום ואין בי שלום")
הטנור הרוטט והמתכוון מוליך את התחושה במנגינה קסומה. מוסיקה חזקה לעיתים יותר ממילים. אתה מאמין לצליל שעוטף את המילה, כשהוא מגיע ממקומות שמתחת למיתרי הקול. איל כהן מתפייט ומתפעם בח' המיוחדת שלו על השכינה וממלא את המילים ברגש אהבה טהור. גם העיבוד מסייע לו במבט המשתוקק אליה.
"אסירי תקווה" הוא שיר על בפערים שבינו ובינה. מעמיד את עצמו מולה. כהן, אסיר התקווה, הוא רואה האור. מבין שניהם – הוא האופטימיסט ללא תקנה, תומך בה למרות שהיא רואה רק שחור ("גיא מבוכה" באנלוגיה ל"גיא צלמוות"), מלא אמונה בחיים טובים של שניהם לאורך זמן.
הוא אינו פוחד ממצב חדש של אובדן התמימות, מקבל החיים כמו שהם במערבולת של ניסיונות העבר ותקוות לעתיד. האמונה הזו "צורחת" כמו מנסה לאחוז בה ולתת כוח ותקווה לקשר, בראייתו הוורודה.
שיר שמתפתח מטון של צניעות וכוונה טהורה, במורכבות מלודית יפה, בקצב ובעיבוד שמעניקים למילים את הכוח שאייל כהן שואב מהיותו אסיר תקווה, תחושה שסוחפת אותו בהתרגשות גדולה לעולם שבו צריכים לצלול.
כהן מחפש פתרונות בעולם שבו "האושר לא נמדד בחיוך" ו"יאוש לא נמדד בכאב" (רוצה להוציא טוב "מפחד גבהים" (השיר "הפוך") מתגעגע בטירוף לאהובה שעדיין לא פגש (השיר "תיקון חצות") שר על ריקנות רוחנית בשיר אווירה אפוף דכדוך – "אולי אם אצעק משהו יוולד" (השיר "נרדמתי") גם אם השירים האלה טינם פסגת היצירה המוסיקלית שלו, עדיין משדרים אמת.
אתה מאמין לו כשהוא שר בפשטות כמיהה לאהבה ראשונית משוחררת מתסביכים ומהתניות ב"בואי נאהב". המנגינה והטון משדרים אמת לא פחות מהמילים, ואולי אף יותר.
כהן חוזר לקרקע המציאות ב"אל תילחם בזמן" דואט עם חמי רודנר. "אל תילחם בזמן/ הוא תמיד ינצח/ כל האורות בעולם/ גדולים או קטנים לא דולקים ככה סתם/ שירים מאירים פינות חשוכות/ מלבים את האש שתבער עוד ועוד/ אז בוא תתקרב אלי/ רוצה שתשמע את השיר של חיי/ כבר זמן שחיכיתי לרגע הזה/ הלב מכורבל מפוחד בחזה"
הדיאלוג הוא ניסיון לקירוב עולמות / לבבות בין החילוני לדתי על בסיס אנושי. נמצאים על תדר תקשורתי אחד – גשר של חמלה גדולה כל אחד – והשיר של חייו, חמי רודנר ואיל כהן כל אחד וניסיונו לשכנע את רעהו לשמוע את השיר שלו.
התקשורת הזו התלבשה במנגינה נוגה קסומה, שירה המבטאת תחושה של השתתפות כנה בדו-שיח הזה. העיבוד עוטף את הזמרים בצליל חם של פסנתר וכלי מיתר, חיבור יפהפה בין שניים מעולמות תרבותיים שונים שהמוסיקה משמשת להם מקור אם לא להבנה רציונלית בעניינים של קודש וחול,- בטח ל"הבנה" תחושתית.
סיום: "שיר חשוף", שיר ארס פואטי עוסק במילים עצמן. כהן מבקש מילים שיפתחו במקום לסגור, שניתן יהיה לפענח את מה שנמצא "בין השורות", שההשראה תעניק לו את השיר החד-פעמי, המושלם-נשגב שעדיין לא נכתב .
המשפט "חבל שלשקט אין קהל", שלקוח מתוך "שיר טיול" של אביתר בנאי מציג את המצב השקט שבין השורות. ה"חבל" הוא משום שלשקט הזה, שנושא לעיתים משמעות כבדה אין אוזניים-קהל והוא הולך לאיבוד.
אייל כהן מתחיל באיפוק של כמיהה, שמתפתחת לזעקה דרמטית. התשוקה לשיר הבלתי מושג מגיעה ממרתף תחושותיו, הופכת לשירת נשמה שמתעצמת בשירת רבים. זמר-יוצר אותנטי שתבונתו-אמונתו פוגשות את ליבו, והתוצאה היא עוד שיר חשוף.
שירים: עוזב את הרקיע, בואי נאהב, אשא מבטי, אסתר, אסירי תקווה, הפוך, תיקון חצות, נרדמתי, אל אבושה, אל תילחם בזמן (עם חמי רודנר) שיר חשוף, במקום (בונוס)