אלקנה מרציאנו פרפרים בלילות

אלקנה מרציאנו פרפרים בלילות

מרציאנו עדיין מנסה לפרוץ לרחבות במסלול להיט הדאנס הים תיכוני הקונבנציונאלי.

מילים ולחן: מאור שטרית ורון ביטון עיבוד והפקה מוסיקלית: מאור שטרית
3.5/5

. לאלקנה מרציאנו שרבטו משהו על אהבה. לא ברור מה הסיפור? אהבה נכזבת? קנאה? סתם נלחץ? היא הכי משונה אבל גם הכי מיוחדת. בעיה? איך היא מנצחת (באיזה קרב?) והוא מסתנוור? ואחרי הכל הוא  אפילו אוהב את הבלאגן והצרות שהיא עושה לו.  מה הבלאגן? לא בטוח שמרציאנו מחפש תשובות על מה בדיוק הוא שר.
מרציאנו בקולו הדואב מכוון בעיקר לרחבות המפזזים. המנגינה, הקצב, העיבוד מושכים לשם. אל תחפשו מעבר. אל תחפשו סיפור אמת. יש ביקוש ללהיטי אהבה אינסטנט כאלה, יש הזמנות, ותופרים לפי מידות הזמר.
אחרי הניצחון של מרציאנו בגמר "דה וויס 3" ב- 2014 כתבתי: "נצחונו של אלקנה מרציאנו הוא ניצחונה של מוזיקת המיינסטרים הים תיכונית, תרצו – מוסיקת החאפלות המזרחית המקומית. השיר – "רצתי אחרייך" הוא מסוג שירי הגברים הבוכים בלילה, שעושים שמח בחתונות.  ההתבכיינות הולכת ככה: "אני רצתי אחריך / וביקשתי גם את סליחתך/ לא רצית אותי לשמוע / וביקשת ממני שאלך/ הסתובבתי והלכתי / לא הבנתי מה קורה לי/ אלוקים מה היא עשתה לי / את הכל היא לקחה לי/ את חיי/ מה נשאר לי".
מה נשאר? עוד מאותו דבר. לא התקדם סנטימטר. הנושא, הטקסט, הטון. מרציאנו עדיין מנסה לפרוץ לרחבות במסלול להיט הדאנס הים תיכוני הקונבנציונאלי.  זה בסדר. הפוטנציאל לחגוג גם בתא הנהג של הישראלי על הכביש הראשי – גבוה. יש מצב שמרציאנו, כמוציא לפועל, יקבע לעצמו רף חדש? 

אלקנה מרציאנו פרפרים בלילות

את מכל הבנות בעולם מה עשית לי מה עשית לי/ את יודעת יותר מכולם מה הייתי מה הייתי
אני ואת זה עד הסוף עד הסוף/ איך את מנצחת ואני מסתנוור/ מהיופי שעושה לי טוב עושה לי טוב
רק עם החיוך שלך הכל מסתדר
אני אוהב את הבלאגן את עושה לי צרות/ אם צריך אני ואת ניכנס בקירות
שנינו מול כל העולם פרפרים בלילות/ לא אתן לך ללכת
או או תראי את כולם מסתכלים מדברים בפינה/ ואנחנו שני שרוטים הם מתים מקנאה
איך מכל הבחורות את הכי משונה אבל הכי מיוחדת/ כן את וכל הטירוף שקיים בעינייך בעינייך
רק איתך אני לא שלם שאני בלעדייך בלעדייך
אני ואת זה עד הסוף עד הסוף איך את מנצחת ואני מסתנוור והיופי שווה לי טוב עושה לי טוב
איך שאת צוחקת העולם מחייך./ אני אוהב את הבלאגן את עושה לי צרות אם צריך/ אני ואת נכנס בקירות
שנינו מול כל העולם פרפרים בלילות לא אתן לך ללכת/  תראי את כולם מסתכלים מדברים בפינה
ואנחנו שני שרוטים הם מתים מקנאה/ איך מכל הבחורות את הכי משונה אבל הכי מיוחדת

אלקנה מרציאנו פייסבוק

 

share

0 אהבו את זה

share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן