מה פשר הפטריוטיות הזו שזאב נחמה ואתניקס רוקדים בקצב ואלס? ההתפייטות הולכת רחוק לאחור עד טוב למות בעד ארצנו. אני מבין את הצורך הרגשי להזדהות עם המדינה בתקופה הקשה העוברת עליה, אבל התרפקות מתפייטת מהסוג הזה נשמעת לי אנכרוניזם. חיפשתי איזו פואנטה, שורה שתחריג את השיר מעוד שיר אהבה ונאמנות שהכותב חש כלפי המדינה, ולא מצאתי.
אין לי ויכוח עם מהות האמירה: יש בה שני תבחינים ברורים: הנכונות להילחם על המדינה עד מוות והרצון להישאר נטועים באדמתה. אחרי -7 באוקטובר הערכים האלה חיים נושמים ובועטים. מצד שני, אני לא זקוק לשיר פטריוטי אקראי מהסוג המתרפס כדי לאשש את העובדה הזו. אתניקס מכסים עיניים. כל מה שקדם למחדל הגדול לא קיים בשיר. הם נעולים על "אני אחיה איתך לנצח נצחים כל פעם מחדש אני אקום כדי להיות איתך". המסר הזה עטוף במנגינה ריקודית לא ייחודית, עוברת לידי וממשיכה כאילו לא היתה. מילים פשוטות: אם כותב שורות אלה צריך להביע הזדהות עם המדינה – זה לא השיר הזה.
אתניקס אדמת האהבה
בנפשי אגן עלייך/ בגופי אהיה חומה/ אעמוד בשערייך/ לעצור כל מלחמה
אלחם על זכויותייך/ אמלא את חובותייש לחזק לך את חייך
כי חייך הם חיי
ואם צריך למות למענך אני אפול על חרב אלף פעמים
כל פעם מחדש אני אמות כדי לחיות איתך
ואם צריך לחיות למענך אני אחיה איתך לנצח נצחים
כל פעם מחדש אני אקום כדי להיות איתך.
לחיות איתך – להיות איתך – להיות שלך לעולמים.
שורשיי ושורשייך/ באדמת האהבה/ מי ישמור במגדלייך/ את הארץ הטובה
בנפשי אגן עליך/ בגופי אהיה חומה/ אעמוד בשערייך/ לתמיד אהיה שלך.
ואם צריך למות למענך אני אפול על חרב אלף פעמים
כל פעם מחדש אני אמות כדי לחיות איתך
ואם צריך לחיות למענך אני אחיה איתך לנצח נצחים
כל פעם מחדש אני אקום כדי להיות איתך.
לחיות איתך – להיות איתך – להיות שלך לעולמים.
