"אומרים לנו, כי אף אחד לא עושה מוסיקה כזו כיום, או לא מאשרים לו לעשות אלבומים כאלה. אבל באולפן עצום, עץ מרופד, כמה קילומטרים מחוץ לאמסטרדם, מוסיקאי במעייל קטיפה עם חיוך וזקן מקורצף ישב חמוש בגיטרה מולו תזמורת עשיר ושר סיפורים מחייו, שהם מן סתם סיפורים של, שלך, שלנו. אולי זוהי הסיבה שאתה מרגיש שאתה מכיר אותם ועדיין מרגיש שהם טריים וחדשים".

ככה נפתחת הביוגרפיה הרשמית של ג'ונתן ג'רמיה, (תרצו יונתן ירמיהו, סינגר-סונגרייטר יליד בריטניה שמתגורר כיום בברלין) תקשיבו זה כמעט מדויק. נוסחת סינגר-סונגרייטר כזו נשמעת כמעט מיושנת, כולל העיבודים העשירים בליווי תזמורת Metropole Orchestra ההולנדית, אבל דווקא אי עמידה במבחן הזמן – היא מה שעושה את ג'רמיה יחיד במינו בתקופה הזו.
האלבום הזה מגיע שנה אחרי הקודם שלו A Solitary Man. הקשת המוסיקלית נעה בין פופ קצבי מלא אור כמו Lazin’ In The Sunshine בליווי תזמורת גדולה ובין האינטימיות המינימליסטית של Forever Shall Be Ours בליווי פסנתר בודד בטון מלנכולי.
Fighting since the Day We Are Born – תזמור וביצוע דרמטיים – שיר שכתב על רקע מות אביו – נשמע כמו שיר ממחזמר (ג'רמייה מספר כי הושפע מתזמורי סרג'נט פפר של הביטלס) ומאידך – All We Need Is a Motorway – פולק סונג בליווי בודד של גיטרה על הרצון לברוח מהעיר הגדולה דרך הכביש הראשי.
אז נכון, לא עושים מוסיקה כזו היום, מלודית, אקלקטית, חוצה גבולות של סגנון, מתוזמרת בגוונים שונים, ועם זאת ג'ונתן ג'רמיה מצליח בקול הבריטון שלו לשרטט בשירים אחדים קווי מתאר של יוצר מזן נדיר.

ג'ונתן ג'רמיה אבק זהב Gold Dust

01 – Gold Dust
02 – Fighting Since The Day We Are Born
03 – Shout
04 – Lazin’ In The Sunshine
05 – Everyday Life
06 – All We Need Is A Motorway
07 – The Time Of Our Lives
08 – You Save Me
09 – Chatsworth Ave.
10 – Forever Shall Be Ours
11 – Caffeine & Saccharin
12 – Gold Dust (Reprise)