גילי ארגוב עושה מאמצים  לעלות על דרך המלך, תרתי משמע. המוניטין של "המלך", אבא זוהר ארגוב, עדיין משחקים תפקיד. כדי לממש את המטרה, גילי זקוק לחומרים מקוריים יחודיים. קול ייחודי וסלסול אותנטי לא יספיקו. השיר הוא געגוע של אוהב אל "מה שנשאר מאחור". למה מבקש האוהב לחזור איתה אל "חלום ישן"  כאשר בהווה הוא מקבל ממנה הכל? (מרגיעה, נותנת כוח, פותחת דלת, מכילה) מהות החלום הישן נסתרת. התוצאה: הטקסט אקראי ונדוש.
אני מאמין לגילי ארגוב כשהוא שר אפילו שיר שטחי. יש בקול שלו יותר מאשר מיתרי גרון מסלסלים. פשטות המנגינה והעיבוד מבליטים את הפוטנציאל, אבל כדי להגשים את החלום להפוך לזמר אטרקטיבי מתחדש, הוא חייב להגיע לשירים מקוריים יותר, מאתגרים יותר, חזקים יותר. השיר הזה אינו מספיק. קליפ השקיעה הקיטשי לא רק שאינו מוסיף. הוא גורע.

זו את שאותי מחזקת/ זו את שאותי מרגיעה
זו את בימים של שלכת/ כשהנפש נסערת/ ובחוץ עלטה.
זו את שפותחת לי דלת/ זו את שאלי כה טובה
זו את בלילות געגוע/ כשהראש לא רגוע
ובלב עוד תקווה.
לחזור אתך אל חלום ישן/ לשוב אל כל מה שנשאר מאחור
לחזור אתך ולשכוח את הזמן/ לשוב אל אותם הימים אל האור.
זו את שנותנת לי כוח/ זו את שאותי מכילה
זו את בדממה העוטפת/ מבינה מחבקת/ ותמיד ראשונה.
זו את שפותחת לי דלת
זו את שאלי כה טובה/ זו את בלילות געגוע
כשהראש לא רגוע/ ובלב עוד תקווה.
לחזור אתך אל חלום ישן…