גבריאל גרוסי צילום מרגלית חרסונסקי

גרוסי-נמי-פרפיניאן – משוואה של ג'אז ומוסיקה ברזילאית

פסטיבל ג'אז חורף בים האדום

פברואר 2018
4/5

גבריאל גרוסי מארח את ז'וקה פרפיניאן ומרסלו נמי

ג'אז ומוזיקה ברזילאית – שפה אחת. גבריאל גרוסי מברזיל, ענק מפוחית, מוכיח את המשוואה עם שני נגנים ישראלים ממוצא ברזילאי: נגן כלי ההקשה ז'וקה פרפיניאן והגיטריסט מרסלו נמי. צריכים לשמוע את גרוסי מנגן במפוחית כדי להבין שמדובר בצירוף של סגנון, טכניקה וטמפרמנט, שהפתיע גם את גדול המפוחיסטים של הג'אז, הבלגי טוטס טילמנסז'וקה ומרסלו, מכירים את גרוסי עוד מברזיל. המפגש הציג עיבודים מקוריים לקלאסיקות מהרפרטואר העשיר של המוזיקה הברזילאית, גם מוזיקה מקורית של שלושתם וגרסה מפתיעה ל"ריקוד ההוביטים" של שם טוב לוי (צפו מטה). זהו תמהיל שיש בו ג'אז ברזילאי, שורו, סמבה, בוסה נובה, מקצבים אפרו-ברזילאיים וגם שירה ואלתור. המפוחית הקלילה ומלאת הגוונים חברה נפלא לכלי הקשה ולגיטרות בצליל אקוסטי, קל וקולח. פרפיניאן ונמי מגיעים ממקומות של רגישות ופיוט, מנגנים לא רק מהקשבה, אלא מהבנה ותחושה של מאסטר המפוחית. מסוג המופעים, שאגיע בשלישית וברביעית.

גבריאל גרוסי מפוחית, מרסלו נמי גיטרה, ז'וקה פרפיניאן כלי הקשה, שירה

Vein plays Ravel feat. Amit Fridman

Vein שלישיית הפסנתר השווייצרית, חוצה גבולות וסגנונות כדי להגיע לצורות מתוחכמות בין ג'אז למוסיקה קלאסית. שני אחים תאומים, מיכאל ופלוריאן ארבנץ, מנגנים פסנתר ותופים, בהתאמה. משלים אותם הבסיסט תומס לאנס. נגנים עם הכשרה קלאסית שקפצו למים של הג'אז ושוחים בהם בחופשיות. באילת, הצטרף אליהם הסקסופוניסט הישראלי עמית פרידמן, מהמוזיקאים המובילים בג'אז הישראלי, בציר המלודי של היצירות העשירות שהלחין ראוול. היצירות של ראוול הן תבנית, ולתוכה נמזגת השפה המוזיקלית של Vein, במהלך יצירתי שמשחזר את הגישה של ראוול עצמו מלפני כמעט מאה שנה. בגדול – מופע מעט אקדמי, מכופתר, שבו הקלאסי הולך לעיבוד, וגם הג'אז לא יוצא מי יודע מה נשכר מהצירוף.

מייקל ארבנץ פסנתר, תומס לאנס קונטרבס, פלוריאן ארבנץ תופים נגן אורח עמית פרידמן כלי נשיפה

פיטר רום אנדריאס שרר מרטין אברלה

 צירוף של זמר, גיטריסט וחצוצרן אינו משהו שפוגשים אפילו בעולם הג'אז הפתוח לקומבינות. הזמר השווייצרי, אנדריאס שרר, עם הגיטריסט פיטר רום והחצוצרן מרטין אברלה, שניהם מאוסטריה, מרכיבים את השלישייה היצירתית המיוחדת העושה שימוש בידע מוזיקלי רחב ועמוק לביצוע קטעים מורכבים.  אנדריאס שרר, גיטריסט לשעבר בלהקת פאנק, ופרופסור לג'אז באוניברסיטת ברן לאמנויות, שוחה באוקיינוס של אפשרויות, במנעד רחב ולא צפוי של טכניקות וסגנונות,  שירה דיבורית (sprechgesang), סגנון שמוכר במוזיקה הקלאסית מסוף המאה ה-19 כטכניקה של הפקת קול שבין שירה ודיבור; חיקוי צלילים, ביטבוקס (שבו יוצרים קצב ושירה בו בזמן) ושירת סקאט, שהיא מלמולי ה"דה בה דה, סקובי דופ" הנפוצה בשירת ג'אז; וגם סלסולים אופראיים לטובת הקהל האירופאי השמרן, שאינו אוהב אקספרימנטים, שלא לדבר על "בדיחות" מוסיקליות ושרבוב ביקורת חברתית-כלכלית. השלישייה יוצרת ג'אז המחבר בין קצוות, ג'אז שהוא גם אוונגרד וגם מיינסטרים, אימפולסיבי ואינטלקטואלי בו בזמן, מתוכנן ומפתיע.

פיטר רום גיטרה, אנדריאס שרר שירה, מרטין אברלה חצוצרה, פלוגלהורן

ניהול אומנותי: דובי לנץ

צילומים: מרגלית חרסונסקי

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן