אני אוהב את הפרשנויות של דויד ברוזה ללאונרד כהן. אחרי So Long Marianne הוא שולח את The Famous Blue Raincoat השני מתוך שלושה ביצועים שהוזמנו על ידי  Jewish Arts Collaborative בבוסטון כחלק מאירוע מקוון לכבוד מורשתו של  לאונרד כהן . הגרסה העברית היא של יהונתן גפן.  ברוזה לקח את השיר לחלקתו האינטימית  בפתיח של דיבור באנגלית. פריטה "פלמנקואית" בגיטרה, הקונטרבס המשדרג של עומר אביטל. שחור לבן שמתחלף לצבע כשברוזה עובר לשיר את השיר בעברית.

ארבע בבוקר, הסוף של דצמבר,/ כותב רק לראות אם אתה שם בסדר.
ניו יורק קפואה אבל חם לי כשקר לה,/ בקלינטון-סטריט מוסיקה עד סוף הלילה.
אמרו לי שאתה גר שם לבד במדבר/ אולי אתה קצת מאושר
אחרי שהשיר כבר הושר/ אולי גם ממני יש צליל שנשאר..

זהו שיר שלאונרד כהן שר בקולו הנמוך האפל  לחבר שקיים יחסים עם האישה שאיתו.  בראיון לבי.בי.סי ב-1994, אמר לאונרד כהן: "שכחתי באיזה משולש מדובר. האם אני עצמי הייתי מעורב בו. לא זוכר אם מדובר במישהו מסוים, או שהכל פרי דמיוני. הייתה לי תמיד תחושה, שאדם בלתי נראה פיתה את האישה שאיתי. לא הייתי מרוצה מהשיר הזה. תמיד חשתי כי משהו בו אינו בהיר בו".
יש לי רתיעה מובנת מקאברים לשירי לאונרד כהן, וחשבתי שגם השיר הזה מסוג השירים שצריכים להישאר בחלקתו. ואז מגיע ברוזה ומעט משנה דעתי,  מוצא עצמי מקשיב פעם שניה, ואומר – הצליחה להעביר את השיר למגרש שלו.  זה השילוב של אווירה, כוונה והתחושה הכללית של השיר. אחריהן – המוזיקליות של התרגום, החריזה והמצלול. כמו סינגר-סונגרייטר מיומן, ברוזה הופך לסטורי טלר של השיר, נכנס לסיפור, גם כשמדובר בגרסה לשיר שהיא שהוא לא כתב, שר את לאונרד כהן כאילו הוא  כתב את  השיר.

דויד ברוזה שר So Long Marianne

דויד ברוזה שר The Famous Blue Raincoat של לאונרד כהן

ארבע בבוקר, הסוף של דצמבר,/ כותב רק לראות אם אתה שם בסדר.
ניו יורק קפואה אבל חם לי כשקר לה,/ בקלינטון-סטריט מוסיקה עד סוף הלילה.
אמרו לי שאתה גר שם לבד במדבר/ אולי אתה קצת מאושר
אחרי שהשיר כבר הושר/ אולי גם ממני יש צליל שנשאר..

וכן ג'ין באה אלי עם תלתל, היא אמרה: זה כל מה שנפל/ ביום בו החלטת שדי.
הי, האם אתה חי?

חלמתי אותך, איש זקן ופרוע/ מעילך המפורסם הכחול קצת קרוע
ניסית לתפוס רכבות שכבר אין/ וחזרת הביתה בלי לילי מרלן.
והיא – היא נעלמה לך בלי שתרגיש/ וכשהיא חזרה, לא חיכה לה שום איש.
רואה אותך –  על דש מעילך שושנים./ אתה סתם עוד גנב צועני
טוב, ג'ין קמה פתאום, היא מוסרת שלום.
ומה להגיד לך, אח ורוצח?/ מה כבר אפשר להגיד?
אותך לא שכחתי, מזמן כבר סלחתי/ ואולי ניפגש בעתיד.
ואם תבוא לבקר, את ג'יין או אותי/ כדאי שתדע – האויב כבר נרדם, ואני לא לבדי.
תודה על האומץ שלך לנסות, חשבתי: לבך מרוסק/ אתה גבר חזק.
וכן ג'ין באה אלי עם תלתל, / היא אמרה – זה כל מה שנפל/ ביום שהחלטת שדי.
שלך, ל. כהן