שמעתי את דני ליטני שר את השיר בגרסת בלוז בערב ברידינג 3 שנקרא "תל אביב שיקגו בלוז". זה שיר שאינו יכול לנדוד לשיקגו. הוא מסוג הישראלים שאינם יכולים לרדת מהארץ. השיר נכתב על ידי אהוד מנור עבור הסרט "שתי דפיקות לב" והולחן ע"י מישה סגל. יש בו צירוף משפטים מרעיד מיתרי לה כמו "הנה אנחנו שנים, שלובי צילי ידיים,מה עוד יכולתי לבקש באמצע הרחוב". שיר רומנטי עד כאב. התאהבות של רגע באמצע הרחוב – שאינה מתממשת. שיש בה שאלות ופחדים, צל במקום מגע, ריק שמגביר את הלהט והתשוקה.
גרסת בלוז היא אפשרות אחת. דני ליטני מכפיל את זמן השיר בעיבוד בלוז ג'אזי. לטעמי – הגרסה הטובה ביותר לשיר הזה. אפשר לחזור לגרסה המקורית של אלי מגן מעוררת הגעגועים. גם לערן צור יש קאבר לשיר הזה במסגרת "עבודה עברית", ואני מצאתי ביוטיוב גם ביצוע מיוחד של המלחין מישה סגל לשיר (האזינו מטה במסגרת הוידאו) , שממשיך להפעים, מהסוג שעשוי מחומרים משמרים של שירי נצח גדולים.

ערן צור: "כשהייתי בן שבע, ב-1972, יצא סרט ישראלי – "שצתי דפיקות לב". בשל גילי הצעיר, הורי לא הרשו לי לצפות בסרט, אך שיר הנושא 'עד סוף הקיץ' התנגן בכל רדיו ושבה את ליבי. קולו הצלול של אלי מגן, שהפך מאוחר יותר לנגן קונטרבס והעיבוד התזמורתי הפכו את הביצוע לפנינה".

ניסיתי להדביק את צעדיה, / כתפה שוב בכתפי כמעט נוגעת. / חיכיתי לעיניה / חיכיתי לעיניה, / מה עוד יכולתי לבקש / באמצע הרחוב?
עד סוף הקיץ / אדע את התשובה, / את פשר הקולות אלמד/ את כל החלומות, / אפתור את הפחדים
בסוף הקיץ שוב אשב בין ידידים.
אני רוצה פתאום לחזור הביתה / אבל צילה שוב בצילי כמעט נוגע. / הנה אנחנו שניים / שלובי צילי ידיים, / מה עוד יכולתי לבקש / באמצע הרחוב?
עד סוף הקיץ…
נדמה לי שראיתי את עיניה / נחות עלי בדרך מול השמש / באור בין הערבים / היה לי רגע בית / מה עוד יכולתי לבקש באמצע הרחוב

עד סוף הקיץ...

אלי מגן "עד סוף הקיץ" בהופעת השקה פסטיבל הפסנתר 2017

דני ליטני – עד סוף הקיץ

 מישה סגל – יד סוף הקיץ