האדום היחיד שקיבל יהודה סעדו, מי שזכה ב"כוכב נולד" בעונתו השלישית לפני 18 שנה, היה של אסף אמדורסקי. סעדו התיישב לפסנתר והגיש ביצוע מדויק של הבלדה הזו, בשליטה מוחלטת, באיזונים של זמר מקצועי הנימוק של אמדורסקי: "אני מחפש מישהו שייצג את ישראל באירוויזיון, משהו גדול מהחיים עם המון ברק. לתחרות האירוויזיון מגיעים השפיצים של השפיצים, משהו שהוא מוגזם. אצלך לא היתה גוזמה".
את הנימוק הזה הייתי מכנה:בָּבְּלָ"ת – שפיץ של בלבול ביצים ללא תועלת.
אמדורסקי שלא סובל בד"כ זמרים מהז'אנר המזרחי , היה שולח את דור שמעון, מי ששר לפני סעדו, לאירוויזיון, כי הוא דווקא "לא אירוויזיוני", ואילו את יהודה סעדו, שעשה מהפך ונשמע לגמרי בשל מקצועית, אינו ראוי בעיניו. אמדורסקי מנסה להישמע "אחר" בהחלטות השיפוטיות שלו, אבל בפועל מתגלה לעיתים כרברבן, המחפש להתנשא מעל השופטים האחרים. אחרי הכל, אני רוצה להזכיר לאמדורסקי, שהאודישן אינו קובע את השיר לאירוויזיון, אלא קודם איכותו של המבצע. קיימים עוד כמה מרכיבים, אבל השיר עצמו הוא אמצעי – לא מטרה. אם סעדו יבצע בתחרות בלדה כמו שהוא שר את Angles – הוא ראוי להיות בין המועמדים לייצג את ישראל.
נ.ב התוכנית חזרה לסורה. העריכה מערבבת צחוקים ודמעות. במהות, המצב לא שינה משהו באופייה.
האדום של יהודה סעדו
מלכי ליפסקר – Another Love
רז לוי – "ילד השדה"
דור שמעון "אחרי הנצח"
יהודה סעדו – Angels
