ג'ו סטריאני

הגיטרה מהקלאסית עד החשמלית

הגיטרה מתפקדת גם ככלי קצבי וגם ככלי מלודי. השימוש בה כמעט בכל הסגנונות והתרבויות

0/5

הגיטרה הובילה תרבות חדשה במאה ה-20. בלעדיה לא היו בלוז ורוק. גיטרה היא החידושים של לס פול, הריפים החשמליים של ג'ימי הנדריקס,  יבבת הבלוז של גיטרת בי.בי קינג המכונה "לוסיל", צליל ה"סלואו הנד"  של אריק קלפטון. מצד אחר – הגיטרה הקלאסית כפי שניגן בה הוירטואוז אנדרס סגובייה, ומוקדם יותר פרנאנדו סור (1780-1829) אשר פיתח טכניקה של נגינה בגיטרה והפיץ את הכלי ע"י מוסיקה מיוחדת שכתב לכלי.
הגיטרה היא הכלי הלאומי של ספרד במיוחד בליווי הפלמנקו העממי. גיטרה היא הכלי הכי שגרתי במוסיקת העם, בבלוז. למעשה, באין ספור של תרבויות.
הגיטרה היא כלי מיתר בן 6 מיתרים, 3 מיתרים הנקראים מיתרי סולו – אלו הם הצלילים הגבוהים של הגיטרה, ו – 3 מיתרים הנקראים מיתרי בס והם הצלילים הנמוכים.
. ישנם כמה סוגי גיטרות, מ-4 ועד 12 ניתתרים. לרוב, נגנים משתמשים בגיטרה בעלת שישה מיתרים.  ישנם גיטריסטים המנגנים על גיטרות בעלות שבעה מיתרים, כאשר עוד מיתר משמש כצליל בס. ישנן גיטרות בעלות שני מיתרי בס – ובסה"כ שמונה מיתרים.

סיבת הפופולאריות הגבוהה של הגיטרה? – משום היותה נגישה. גם מי שאינם מוסיקאים נוטלים גיטרה ומתחילים ליצור מוסיקה כמעט מיידית. סיבה נוספת – הורסטיליות שלה. הגיטרה מתפקדת גם ככלי קצבי וגם ככלי מלודי. השימוש בה כמעט בכל הסגנונות והתרבויות אם כי בצורות שונות. מבחינה אבולוציונית, הגיטרה נוצרה מכלי הנגינה "עוד" ו"לאוטה". ה"עוד" (oud) הוא הוא העתיק יותר,  מוכר ככלי המיתר של ארצות ערב.  כלים אלה דומים לגיטרה אך ההבדל המשמעותי בינם לבין הגיטרה הוא בצורתם העגולה במיוחד לעומת הגיטרה.  ה – vihuela – ויאולה של המאה ה-15 בספרד. ה – 'guitarre' – גיטאר ה- של המאה ה-16 בצרפת. ה – Tres של הקובנים ה- Cuatro הפוארטו ריקני – הכלאה בין גיטרה קטנה לכינור. ה – cavaco או בפורטוגזית ה – cavaquinho, קאוואקינו – גיטרת 4 מיתרים הנפוצה במוסיקה הברזילאית. ה- charango, הדרום-אמריקני, שלעיתים יוצר משריון של ארמדיל. ה – guitarron המקסיקני עם הצליל נמוך המוכר ממוסיקת המריאצ'י המקסיקנית.
גיטרה חשמלית: הגיטרה החשמלית המוכרת כיום היא גיטרה חשמלית הבנויה מעץ מלא – solid-body – ללא תיבת תהודה. בעוד שהפקת הצליל של גיטרה אקוסטית מסתמכת על תיבת תהודה, הצליל של הגיטרה החשמלית נסמך על אות חשמלי המופק מהתקנים המכונים פיקאפים (Pickups). הפיקאפים קולטים את תנועתם של מיתרי הגיטרה המתכתיים באמצעות שינויים בשדה המגנטי שהמיתרים מעוררים. האות החשמלי המופק מהם תלוי בתדירות התנועה של המיתרים. עיצוב האות החשמלי מתבצע באוסף של התקנים אלקטרונים שחיבורם נקרא "שרשרת אפקטים". שרשרת האפקטים מתחילה מהגיטרה ומסתיימת במגבר. המגברים מאפשרים לשלוט בתכונות שונות של הצליל (לדוגמה-עוצמת הצליל, גיין, טווח בס וטרבל). חלק מהמגברים כוללים את האפקט הבסיסי והפופולרי "דיסטורשן" (distortion-עיוות). כל גיטריסט המנגן בחשמלית יכול לעצב צליל ייחודי משלו, בעזרת בקרים המכונים תיבות אפקטים – התקנים אלקטרוניים/חשמליים המבצעים שינויים באות החשמלי ותכונותיו. שני אפקטים מוכרים הם דוושת הווה-ווה (שג'ימי הנדריקס עשה בה שימוש רב) והדיליי (שבריאן מיי עושה בה שימוש בשירים מסוימים במהלך הופעות חיות). בין ענקי הגיטרה שתיכננו גיטרות בעלות אפקטים מיוחדים מובנים – ג'ימי פייג', ג'ימי הנדריקס, אריק קלפטון, אינגווי מלמסטין, ג'ו סאטריאיני, דיוויד גילמור, אדי ואן הלן, פיט טאונסנד.
הדגמים הבסיסיים של החשמלית היו ה"איסקוייר" של פנדר (יצא לראשונה ב-1949) ה"לס פול" של גיבסון (1952) וה"סטראקוסטר" (1954) 3 האחרונים הם אבות הטיפוס של החשמליות עד ימינו.  טכניקת הנגינה בגיטרה חשמלית פותחה על ידי אומני הבלוז האינסטרומנטלי בשנות הארבעים והתפתחה לכיוונים שונים. הגיטרה החשמלית שלא כמו הקלאסית מאפשרת שליטה מלאה בצליל הנגינה באמצעות אפקטים, שליטה במשוב (פידבק), בגשר הטרמולו (ברוב הגיטרות הנפוצות), בטכניקות פריטה שונות. גיטריסט הג'אז ווס מונטגומרי פיתח טכניקות אלתור ייחודיות כמו ה – Melody Chord, גיטריסטים מתחום הרוק הכבד חיברו את המודוסים הקלאסיים למטאל ופיתחו נגינה במהירויות גבוהות במיוחד.

 על האוסף "שישה מיתרים" – אוסף הגיטרה הקלאסית המושלם

ענקי הגיטרה הישראלים – המופע

בתמונות מלמעלה למטהגיטרה קלאסית, קאוואקינו, צ'אראנגו, קואטרו,גיטרון, עוד.

 

שיתוף ב facebook
share

1 אהבו את זה

שיתוף ב facebook
share

1 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן