השיר נכתב בעידן ביבי? נכון לעכשיו? יש מסיבה, היא נמשכת, אבל אין סיבה. רצח פוליטי? – ממש בפתח. העיר – ממולכדת. הים פקוק. יד מושטת הופכת לאיגרוף. הקינה כבר נכתבת בקוד מוצפן. דיקטטורה בשער. הרצח הבא בכל רגע – "יש כדור שממתין בקנה". העם? – כאילו כלום – במסיבה: "אכול ושתה שתה ואכול". זוהי החופשה של הכל כלול, חלומה הרטוב של כל משפחה. אוכל ושתייה בלי הפסקה, אטרקציות בלי הגבלה. חופשה "הכל כלול" עם כל ההנאות במחיר אחד. האירוניה: מי שעמד מאחורי את המבצע ייקרוס ויהפוך אבק. המשל והנמשל?
המוציאים המוסיקליים לפועל משלחים את קינת יענקל'ה רוטבליט מ"החצר האחורית" בתקווה שמישהו במסיבה יאזין. כדי להקל על הקליטה מעלים את הנרטיב על פסקול קצבי, מסלול אמצע שכולל את הכל – גם את המסיבה. השאלה היא: מישהו כאן עוד מאמין בכוחם של שירי מחאה? הציבור כל כך עסוק באסקפיזם, ששירי מחאה אפילו אינם זבוז טורדני. הם פשוט מחוץ לתחום העניין. יענקל'ה רוטבליט ושותפיו מנסים להיות יותר מאשר זבוב. במציאות של הכל סבבה, אני מעדיף את המסיבה הצנועה של "החצר האחורית". בתוך המדבר יש כמה שיחים שקוראים לך להסתופף בצילם. אני בא.
החצר האחורית הכל כלול
עוד חורף לובש בגדי קיץ/ המדבר מתקרב אל העיר/ יש אותות לא טובים בשמים/ יש משהו רעיל באוויר
הגשם לא עומד לרדת/ השוטרים לבושים שחור/ העיר נראית ממולכדת/ גם לה אין לאן לחזור
יש קינה חדשה שנכתבת/ לכבוד הקדושים של מחר/ מתנגנת בין סבב לסבב לסבב/ בקובץ מוצפן ונסתר
כי הכל כלול כולל הכל/ אין סיבה אבל יש מסיבה/ אכול ושתה שתה ואכול/ עד הרצח הפוליטי הבא
הים שוב פקוק עד האופק/ נאנח המגדל על החוף/ יש מידע בענן שמסביר את האופן/ שבו יד מושטת הופכת אגרוף
החיוך נאסר עלי הערב/ הבכי עדיין מותר/ אני חיי בארץ נהדרת/ וחולם את חלום העם הנבחר
התופים שהולמים באוזנינו/ וההד מן הרחוב שעונה/ יש קורבן מתהלך עוד בינינו/ ואי שם יש כדור שממתין בקנה
כי הכל כלול כולל הכל/ אין סיבה אבל יש מסיבה/ אכול ושתה שתה ואכול/ עד הרצח הפוליטי הבא
הקריסה לא תהיה מפוארת/ האימה הזיעה והדם/ אדוני גלימתך מתפוררת/ היא תשאיר רק אבק בעולם
