העשור שלא יחזור 1

העשור שלא יחזור 65-75

2 אוספים חסרי חוט שדרה קונספטואלי, .אסופת להיטים לא קוהרנטית בין 60 ל-70, תוכנית כבקשתכם, אורות מנצנצים באפלת העבר, נסיעה מענגת במנהרת זמן למתרפקי המיינסטרים של פעם. 

4/5

העשור שלא יחזור, אבל יש תיעוד שמחזיר אותו – 2 אלבומים עטופים ברוח שנות השישים והפסיכדליה המנסים לחבר שירים מעשר שנים שהין 1965 וד 1975. מה הקונספט? אין קונספט. עשר שנים בפופ וברוק הם ערב רב של ז'אנרים, אבל לצרכים של מכירת אוסף ערכו שירים כמו תוכנית רדיו.  65–75. שום דבר אחר לא נשמע כמו השירים של התקופה הזו. שירי רוק רך, מלודי ומרומם. הלל אברמוב העורך מסביר בטקסט שבעטיפה הפנימית שהמוסיקה של הסיקסטיז לא החלה בראשון לינואר 1960, היא החלה כשהביטלס צצו בשלהי 1963. הביטלס בישרו את הסיקסטיז כפי שאנחנו מזהים אותן – שנות המרדנות, ילדי הפרחים, הסמים והסיסמא של "תעשו אהבה ולא מלחמה". אברמוב מזהה את הסגנון הפופ-פסיכדלי שהחל באמצע הסיקסטיז ונמשך את אמצע הסבנטיז. "העשור שלא יחזור" הוא אוסף הסיקסטיז המעולה למי שמתרפק על התקופה.
רוח התקופה: יחד עם המוסיקה באו המרד במוסכמות, המתירנות המינית, השימוש בסמים ובשורת ילדי הפרחים ועשה אהבה ולא מלחמה. ה"עשור שלא יחזור" 1 נפתח בלהקת "זאב הערבות" שבשורתה היא –  שנולדה לחופש.  שיר רוק מצוין, שהפך להמנון דוהרי האופנוע.
אריק קלפטון וג'ק ברוס מציגים את החיבור של הרוק לבלוז ב- White Room במסגרת להקת "הקצפת". קלפטון יחזור עם "אמונה עיוורת" והשיר Presence Of Lord.  סטיווי וינווד בן ה-16 עם להקתו "ספסר דיוויס" מוכיח בלוז לא שייך רק לשחורים ב- Keep On Running. הטרוגס עם ה – Wild Thing רוק שנוגע במשהו שכעבור 10 שנים ייקרא פאנק.
הבי מטאל? תקשיבו ל – All Right Now של להקת Free שקדימה את זמנה. להיט ענק – Lola של ריי דיוויס ולהקת הקינקס. מוסיקה פסיכדלית? ב-1968 שר זמר אלמוני על קורותיו של אסטרונאוט שאיבד דרכו בחלל. דיוuיד בואי תמיד ייזכר ב – Space Oddity, ומי שיתעקש לסווגו אמן פסיכדלי – זה הקטע הזה.
ימי עשו אהבה לא מלחמה וילדי הפרחים הולידו שירים מלודיים נפלאים שנכנסו לרשימות הקלאסיות של הסיקסטיז – אריק ברדון והחיות – San Francisco Nights, ג'ולי דריסקול – This Wheels on Fire (with Brian Auger and the Trinity), ניומן הרועם – Something in the Air, ענקי הפופ אלטון ג'ון – Goobye Yellow Brick Road ורוד סטיוארט  – Maggie May.
"העשור שלא יחזור" 2, שיצא שנתיים אחרי החלק הראשון ציין את תחילת ימי הבריטפופ, אותו ז'אנר של להקות אינדי-פופ בריטיות כמו סווייד, אואייזיס, בלר וקאסט שמאוד הושפעו מהרכבי סיקסטיז כמו הקינקס, היארדבירדס והסמול פייסס.
2 אוספים חסרי חוט שדרה קונספטואלי, .אסופת להיטים לא קוהרנטית בין 60 ל-70, תוכנית כבקשתכם, אורות מנצנצים באפלת העבר, נסיעה מענגת במנהרת זמן למתרפקי המיינסטרים של פעם.

העשור שלא יחזור 65-75

share

2 אהבו את זה

share

2 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן