יאיא כהן אהרונוב מציג לעצמו שאלות זהות של מי שממשיך לתעות בדרכי החיים. מתחבר לעצמו במקום הכי בסיסי. "תן לי להבין את העלילה/ רגע לפני שעת הנעילה/ בין עולם הזה לזה שבא". מילים פשוטות: מה הסיפור שלי? מי אני בתוך ההוויה, מהי מהות חיי, האם יש מי ששומע אותי, מכוון אותי?
כהן אהרונוב שר תובנת שאלות יסוד של חנן בן ארי – נוגע בנקודה הזו שאתה שואל מי אתה בכל הדבר הגדול הזה שאתה חי בו. אנחנו חושבים שאנחנו מבינים מה קורה איתנו, אבל אולי הדברים הם אחרת. "ומי אני בתוך כל זה, טיפה בים או לוויתן". ההרגשה סוחבת אותך למקום מסוים, ואז היא משתנה.
שאלות החיים האלה חיוניות גם אם לעולם לא תקבל תשובות.
המוסיקה משרטטת את העולם הורסטילי בו יאיא נמצא – בין מערב למזרח, מחליף טונים, צבעים מלודיים, מקצבים ומצבי רוח. בסופו של דבר, למרות שאלות הזהות הקריטיות, במוסיקה יאיא לא נשאר בסימן שאלה. זה כאילו הוא אומר בקטע ה"מזרחי" של השיר – עזבו אתכם משאלות – בואו נחגוג, והמוסיקה נושאת אותו עם הרוח הזו לכיוון הלא נודע וסימני השאלה מתפוגגים.
יאיא נדנדה בימוי צילום ועריכה: דרור פז
תן לי להבין את העלילה/ רגע לפני שעת הנעילה/ בין עולם הזה לזה שבא
תן סיבה/ תן לי להצדיק את הבחירה/ על הגבול הדק בין טוב לרע
אם לא עכשיו אימתי נדע אהבה
ומי אני בתוך כל זה/ טיפה בים, או לוויתן/ אני שחקן או הבמאי במחזה
על נדנדה יורד עולה יורד עולה יורד עולה
תן לי להסדיר את הנשימה/ לעצום עיניים לשניה/ התשמע קולי בתוך כל ההמולה
תן לי להמשיך את העלייה/ בזיעת אפיים, בתפילה/ התשמע קולי בתוך כל המקהלה
ומי אני בתוך כל זה/ טיפה בים, או לוויתן/ אני שחקן או הבמאי במחזה
על נדנדה יורד עולה יורד עולה יורד עולה
