יוסף בך שר מלכוד אישי, מצב נפשי שאינו יכול לצאת ממנו. מצד אחד – מתמכר לחומר, לתשוקה, מצד שני -מתבייש בעצמו ועם זאת קיים בו הרצון לשקם עצמו, אלא שהוא נמצא במעגל ללא פתח יציאה.
הסיפור שלו עולה על הכביש הראשי במוסיקה נגישה, בהרמוניה קליטה. הרוח הנושבת במפרשי השיר מייצרת דיסוננס לטקסט המדוכדך. יוסף בך מוביל באפיק המואר הזה, ואף לוחץ על דוושת הגז כמו כדי להאיץ את הסיפור לשיא עוצמתי בו הוא מייחל לצאת מהמבוך המתסכל אליו נקלע. המיוחד בשיר הזה שהמוסיקה שלו מסתנכרנת עם המודעות החיובית של הדובר, שרואה אור בקצה מנהרת המלכוד, וזרימתה הופכת את השיר למלהיב.
יוסף בך חלום בלהות
ושוב ליפול/ למדנו איך לשכוח ולמחול
ואיך זה שוב פוגש בי/ בסוף היום בשקט הגדול
לא הצלחתי לדבר/ הלב מלא בתירוצים
הראש עובד כדי לשקר/ סיגריה אחרונה
לפני שינה/להשקיט את הרוחות
וזה לא נכון לומר/ שאין בי כוח/או רצון להשתנות
ולא מצאתי שום חמלה/ רק אוייבים מבית
בסוף הכל חוזר אליי
אמא התעוררתי מחלום בלהות
לא ישנתי כבר כמה לילות/ חיפשתי את כל התקוות
בינתיים סתם יושב/ ומחכה שייגמר הכל
מילים יפות/ שירים ותכשיטים כדי לפצות
אחרי עשור של גאווה אפשר לומר/התביישתי מעצמי
לא נותר דבר/ התמכרתי לתשוקה/בלי מחשבות על המחר
זה רק בשר ותאווה/ אוי אהובה/ לא מצאתי מנוחה
וזה לא נכון לומר/ שאין לי כוח/ או רצון קצת לשנות
ולא מצאתי שום חמלה/ רק את ריחות הציד
בסוף הכל חוזר אליי
