"עיני פקוחות מבלי לראות את השמיים
מבלי לראות כחול של ים, ירוק של עץ
מבלי לשמוע מנגינות יפות כמו פעם
מבלי לראות את הדברים כמו שהם.
ילדים קטנים, ילדים גדולים,
ילדים טובים וילדים רעים
את יודעת אמא,
כולנו ילדים של החיים."
"ילדים של החיים" ו"את יודעת אמא", שני משפטים שמהדהדים בימים אלה של החזרת ילדים לחיק משפחותיהם. דודו טסה לקח את שירם של אריק איינשטיין ושלום חנוך למקום מופלא, העניק לו חיים חדשים עוצמתיים ומצמררים.
חוזרים ל-1974. השיר נכתב במקור על ידי שלום חנוך לסרט תיעודי בשנות השבעים בהפקת צבי שיסל ובבימוי בועז דוידזון על צעירים מכורים לאופיום. הסרט שהוזמן ע"י שירות הסרטים לצורך מסע הסברה שישרת את המסר של מלחמה בסמים. נקרא "ג'ימי היפה'" והוא מספר את סיפורו של שמואל עדי, שכינויו היה ג'ימי, על שם השחקן ג'יימס דין, השחקן האמריקני שנהרג בתאונת דרכים בגיל 24 והספיק לפני מותו לככב בשלושה סרטים. בסופו של דבר הסרט שהופק בשנת 1973 מעולם לא הוקרן באופן ציבורי, אבל השיר שנכתב למסע הסברה למאבק בסמים נשאר אצלנו לתמיד.
השיר שנפתח בשורות "עיני פקוחות מבלי לראות את השמיים" הוא שיר של חמלה, אנושיות והרבה אהבה לאנשים בכלל ולילדים של החיים בפרט.
לאחר מותו של אריק איינשטיין, ביצע שלום חנוך את "ילדים של החיים" בטקס האשכבה שנערך בכיכר רבין. גרסת דודו טסה יוצאת בהזמנת גלגל"צ במלאת עשר שנים למותו.
*** מתוך הפייסבוק של טסה:
דודו טסה כולנו ילדים של החיים
עיני פקוחות מבלי לראות את השמיים/ מבלי לראות כחול של ים, ירוק של עץ
מבלי לשמוע מנגינות יפות כמו פעם/ מבלי לראות את הדברים כמו שהם
אני נושם, אני חבוק בזרועותייך/ אני רואה בך בית חם ומשפחה
ואור בהיר בחלונות שאת פותחת/ אני חופשי, אך אין לי מנוחה
ילדים קטנים, ילדים גדולים/ ילדים טובים וילדים רעים
את יודעת אמא/ כולנו ילדים של החיים/ כולנו ילדים של החיים
והרופא כבר מדבר על סוף הדרך/ אבל אני יכול לשים לפחד קץ
עיני פקוחות בשביל לראות את השמיים/ בשביל לראות כחול של ים, ירוק של עץ
ילדים קטנים, ילדים גדולים/ ילדים טובים וילדים רעים
את יודעת אמא/ כולנו ילדים של החיים/ ילדים טובים וילדים רעים/ את יודעת אמא
כולנו ילדים של החיים/ כולנו ילדים של החיים/ כולנו ילדים של החיים