הסיפור של אן מושר בגוף שלישי (היא) ושני (את) הצירוף מציג את המצוקה ואת המודעות אליה בהיבטים אישיים שונים. יפית טסה שרה את הנרטיב מתוך הזדהות עגומה.
מה הדוברת של אן רוצה לומר? בתוך התוהו ובוהו של החיים, עצימת עיניים מסביבתך פועלת נגדך. מצד שני, השיר אינו מעמיק לראות גם את הצד האחר שביצירת הבועה – בניית מרחב שמגן עליך מכל הרעש והלחץ של הסביבה.
יפית טסה מתמקדת במוסיקה בצד המדוכדך-אפלולי, בזעקת נואשות מתוך ובתוך הבועה. המנגינה והטון משאירים בצד הזה של המצוקה. ההתייחסות לאן היא כזו שאומרת – מצבך במקום בו את נמצאת רע, לא שמה לב לסביבה, רק לעצמך. את המלכוד,והמבוי הסתום המוסיקה הקודרת משדרת נפלא. מצד שני: הייתי מצפה שהיא תתפתח למקום של קונפליקט מורכב ועמוק יותר. התחושה היא בסופו של דבר – מלנכולי אך מעט מונוטוני.
יפית טסה אן במאי ואנימציה קליפ: ניסים פרין שטמפר
היא חיה בבועה, בחירה או מבריחה/ החיים עוברים ליד/ מחפשת הגנה, רואה ולא רואה
את מי היא מרמה/ איפה את אן? איפה את אן?
מתבזבזת עם הזמן, מרגיש לה מסוכן/ מחוץ לבועה הזאת, מחוץ לבועה
היא בוחרת בקפה, חזק שיעורר/ אולי היא תתעורר/ להיות או לא לחיות, מה השאלה?
מספרת לעצמה, סיפור או אשליה
איפה את אן? איפה את אן?/ למי את מחכה, שיציל אותך מכאן?/ מתוך הבועה הזאת, מתוך הבועה
אן לא שומעת, אן לא יודעת/ אן משגעת, היא לא אומרת כלום/ אן לא שומעת, אן לא יודעת
אן משגעת, היא לא אומרת כלום/ היא לא סוגרת כלום
תגידי אן, תגידי לאן?/ ואיך תגיעי רחוק/ החיים בבועה ואת ישנה
מציאות רדומה/ יום אחד תתפוצץ/ האמת תתגלה/ הכול יתפרץ, זה אותך יחלץ
מתוך הבועה הזאת, מתוך הבועה
אן לא שומעת, אן לא יודעת/ אן משגעת, היא לא אומרת כלום/ אן לא שומעת, אן לא יודעת
אן משגעת, היא לא אומרת כלום/ היא לא סוגרת כלום
מה קורה לך אן?/ איך עובר הזמן? ומה עם סימן?/ את לא בעניין לנפץ ת'אשליה/ שהכל כאן נפלא
את יודעת את, יש עוד מקום בעולם/ שחיים בני אדם, יש מקום לכולם/ מחוץ לבועה הזאת, מחוץ לבועה
אן לא שומעת, אן לא יודעת/ אן משגעת, היא לא אומרת כלום/ אן לא שומעת, אן לא יודעת
אן משגעת, היא לא אומרת כלום/ היא לא סוגרת כלום/ לא אומרת כלום/ אן לא שומעת, אן לא יודעת
אן משגעת, היא לא אומרת כלום/ לא סוגרת כלום
