ירושלים – מה יום מיומיים? הדג נחש חושבים שעוד לא נאמר הכל עליה. ירושלים על ראש שמחתי, ירושלים על ראש התבאסותי. קבלו שיעור על מהות מערכת היחסים שבין האדם למקום. האם ירושלים היא כמו ברלין, לןנדון, פריז או ניו יורק? מי שלא בפנים אף פעם לא יבין. ראפ שמתחיל אקוסטי עם שאנן המספר על "ירושלים של נחושת של קודש ובושת". גם הפזמון המלודי המושר כהמנון ממשיך קו הציני-אירוני אמביוולנטי: "ברוכים הבאים לעיר האלוהים/ באבנים פתקים כי הכיסים ריקים/ והלילות קרים הנשקים חמים".
ירושלים כסמל, ירושלים כעיר חיה ונושמת, ירושלים הכי הקדושה והכי דפוקה, ירושלים של שיר ושל קללה. ירושלים של קרליבך, פיירוז והבלוז. הניגודים הם עצם הוויתה. האם ניתן לחיות איתם? הדג נחש מסיימים את השיר ב – למרות שהיא כזו (שולחת אגרופים) "לעולם לא ניפרד"., כי מבחינתם ירושלים היא בית.
אני אוהב את ההיפ הופ של הדג נחש. הוא לעולם אינו מונוטוני. הקולקטיב ממשיך לייצר אמירה מוסיקלית נגישה. התפיסה המיושנת לפיה ראפ הינו דיבור קצבי בעיקרו מתעלמת מפן מוזיקלי מורכב, ראפ לפי הדג אינו נאום ולא שיח, אלא טקסט מתנגן לכל עניין ודבר. למעשה, בניגוד לתפיסה הרווחת, מלודיה היתה תמיד מרכיב מהותי בשירים שלה. השיר הזה הוא דוגמא מצוינת לקונספט הזה. מסורת ההיפ הופ של הלהקה עברה הרבה תחנות לאורך השנים, אבל נשארה ייחודית ומסוגננת.
אנחנו מצטרפים בקלות מענגת לשירת הפזמון , משתתפים בתובנות ובתחושות של היוצרים והמבצעים לשירת "עיר האלוהים", זו שלעולם תישאר כמו שהיא על הטוה והרע, הקשיים, הכעסים, היפה והמכוער שבה, על הגלוי ועל הנסתר. כירושלמים חברי הדג נחש לא נפרדים ממנה כי הם לא יכולים בלעדיה.
הדג נחש עיר האלוהים במאי: אילן עבודי צלם: בועז יהונתן יעקב
ירושלים של זהב של אמת וכזב/ בלבבות ממערב ועד מזרח/ גם של ערק ג׳ראס דבש דם וחלב
שלא בוכים עליו מרוב שהוא נשפך איך – מאות מונים של מיני מינים ותתי זנים/ ביחד תוססים הופכים לסיידר של אאוטסיידרים
מכל פינה תקתוק של טיימרים סקייטרים בשטריימלים/ זה פרח שלא יכולים עליו שום גריינדרים
ירושלים של נחושת של קודש ובושת/ של עומק ועומס טינופת ונופת/ ותופת סחרחורת של עושר ועולב/ ואופל וכותל ואומץ
הו כמה אומץ ברחובות של ג׳רוז/ באך קרליבך פיירוז והבלוז/ שותה נקי בלי דילול בלי גיזוז/ אני מי שהזמין אותכם לזוז
ברוכים הבאים לעיר האלוהים/ באבנים פתקים כי הכיסים ריקים/ והלילות קרים הנשקים חמים
מי שלא בפנים אף פעם לא יבין/ נוצצת כמו בלינג במשקל כבד/ שולחת אגרופים אני עודי עומד/ ולעולם לא ניפרד
ירושלים של אור אור גנוז אורגינלי/ עשויה אוריגמי לחוצה כמו פאבלה/ אורנמנטים אורבנים אורנים אוריינטאלים
עיר באפור ואף אור לא ידמה לה/ בלי טובות בלי אוונטות בלי לחשבן לתל אביב
בלי פשרות בלי היגיון בלי להעליב/ יום בלי גבולות יום בלי חופש – סינג סינג/ ירושלים שמה את הבלי בתוך הבלינג
מה זה אומר אם זאת העיר הכי פאקט אפ/ ואני יותר מדי פאקט אם בשבילה
מה זה אומר עלי אם אני שמעתי שיר/ במקום שבו שמעתם קללה
ברוכים הבאים לעיר האלוהים/ הלילות קרים הנשקים חמים
נוצצת כמו בלינג במשקל כבד/ שולחת אגרופים אני עודי עומד/ ולעולם לא ניפרד
ברוכים הבאים לעיר האלוהים/ באבנים פתקים כי הכיסים ריקים/ והלילות קרים הנשקים חמים
מי שלא בפנים אף פעם לא יבין/ נוצצת כמו בלינג במשקל כבד/ שולחת אגרופים אני עודי עומד
ולעולם לא ניפרד
4 תגובות
שיר מדהים, בועט מרגש , גם המילים וגם המלודיה. לא מפסיקה לשמוע אותו כבר יומיים, כולל הקליפ המצויין
אלופים מי שכותב אמת תמיד יוצא טב
שיר מדהים, חזק מרגש, הכי חזק שלכם לדעתי. מקווה לשמוע אותו בהופעה
שאנן וחברים , וואוו לא מפסיק לשמוע את השיר הזה כבר כמה ימים. מרגש , מדמע, ההווה מתגלם כאן בשיר, לדעתי אתם שוב בשיא , תמשיכו – הרי יש לנו את העיר הכי מעוררת השראה וכאב ואהבה כפי שהשיר אומר.
תודה על השיר . ניפגש בסירה.