הוא שלא יחזור, שר אותה, את הגעגוע העמוק שלה, ריח החולצה ששלח לה, התוכניות שלהם ("דירה וכמה ילדים"), הבדידות, הפחדים, החלומות. אף מילה על מלחמה, אבל כמו הרבה שירים, זהו עוד חלק מפסהקול המוסיקלי של מלחמת "חרבות ברזל" שאינו נגמר. המוסיקה העצובה היא נחמת פורתא.
ליעד חקק שר תחושות ומחשבות מתוך הוויה אמיתית. השירה שלו פשוטה ואמינה. כנ"ל המנגינה, ההרמוניה. הטון המאופק שהופך לקול כואב. חקק משרטט תחושת לב שנמצאת אצל רבים שאיבדו יקירים. הוא שר מעומק ליבו בלי להתפלסף. זו שפה שבה חושבים ומדברים אנשים צעירים. ה"מאמי" ו"חיים שלי". הפשטות הזו קיימת גם במבנה השיר, במעבר לקצב. בהבעת המצוקה, בסלסול המזרחי האותנטי, בעיבוד המשלים והמעצים.
*** ליעד: "את עידו פרץ הכרתי בתיכון. ילד מיוחד עם לב ענק, וכמה שהיה יפה מבחוץ הוא היה עוד יותר יפה מבפנים. אני בטוח שהאור שדלק בו תמיד ילך עם מי שהכיר אותו".
עידו פרץ בן 22 במותו, נרצח בפסטיבל נובה. שבוע היה מוגדר כנעדר עד להודעה על מותו. בהלוויה של עידו נוצרה מעין "פגישת מחזור" של השכבה בנסיבות כואבות
במיוחד. התקבצו, חברה צעירים בתחילת החיים ובסיטואציה כמעט בלתי אפשרית. כשבר, בת הזוג של עידו דיברה מעל הקבר הטרי עברה צמרמורת בליעד, חברם הטוב של בני הזוג. הוא תהה, מה תעשה בר לאחר שהייתה צמודה לעידו 8 שנים? איך היא תתמודד, מה הולך לעבור עליה? איך כל כך הרבה חלומות גדולים נשברו ברגע נורא אחד. ליעד חזר הביתה מהלוויה, והמילים נשפכו אל הדף.. השיר נכתב כמכתב אחרון של בר לעידו מעיניו של הכותב..
ליעד חקק הריקוד האחרון
מאמי לא דיברנו כבר שבוע/ ושוב תוקפים הפחד והגעגוע
אני נשבעתי בשבילך שלא אבכה/ ואחייך הכי חזק גם אם קשה
שלחת לי חולצה שלך למזכרת/ הריח עוד נשאר ואני כל הזמן נזכרת
איך היית מחבק אותי בלילה/ לא עוזב
עכשיו אני לבד ואין לי אף אחד/ ואין אותך יותר שתחזיק לי את היד
מי חשב שלא אראה אותך יותר/ אני לא דמיינתי שזה ככה ייגמר
אני חולמת בלילות שאתה עוד תחזור/ שתגרש מפה ת׳חושך ותדליק ת׳אור
כי לא נשאר לי כבר כוחות להילחם/ חיים שלי
היית לי הלב היית לי כל החיים/ זוכר חלמנו על דירה וכמה ילדים
עכשיו אתה לא פה ומי יגיד לי מה עושים/ כבר לא נשאר לי גם את מי להאשים
את הריקוד שלך עוד לא סיימת אהובי/ ובשמיים מלאכים שרים לך ולי
ולא נשאר לי כלום אז בינתיים בדמיון/ אתה אני שמלה והריקוד האחרון
עכשיו אני לבד ואין לי אף אחד/ ואין אותך יותר שתחזיק לי את היד
מי חשב שלא אראה אותך יותר/ אני לא דמיינתי שזה ככה ייגמר
אני חולמת בלילות שאתה עוד תחזור/ שתגרש מפה ת׳חושך ותדליק ת׳אור
כי לא נשאר לי כבר כוחות להילחם/ חיים שלי
אהוב שלי אני יודעת שאתה שומע/ את התפילות שלי ובדמעות אתה נוגע
אני יודעת שתשמור עליי לעד/ אבל מפחיד אותי קצת שקט ולבד
וכשיבוא היום שבו אנחנו ניפגש/ אז כמו בהתחלה הלב יקפוץ ויתרגש
נרקוד עד שיגיעו זיקוקים ומסכות/ שלא יפרידו שוב בנינו/ לא רוצה לבכות
