זוהי מוניקה סקס באחד משיריה המקוריים היפים ביותר. מיד-טמפו עגמומי משהו, קול מתגעגע של יהלי סובול. איו כמו עופר מאירי להביא את אווירת ה"מטרופולין" לשיר שמתיידדת עם ניכור מלנכולי מלטף, עד כמה שזה יישמע ניגודי.
סובול מספר סיפור, גם מהגג הגיג. מול הכאב האצור בעיניה היפות של בעלת השמלה ממדריד (שמעניינת כמו השלג דאשתקד), עולות מחשבות על נעורים במטפורה מעניינת ("הנעורים הם מפקד משוגע"), על הזמן ("חיים עפים בקצב מפחיד") ועל אי-שינויים ("הרבה הרבה זמן שהקרח לא נמס כאן")
מבנה סימטרי פשוט, מלודי להפליא, קול שמעביר את התחושה בטון נרטיבי משדר כאב. צלילי הגיטרות, הקלידים והקולות מטעינים בעוצמות שמחברות אותי לתדר החדש של מוניקה.
*** שימו לב לקהל: מה הקשר בין הקפיצות לשיר? "היום אתה לא יכול לעצור את זה, זה בכל מקום. בכל מקום שאתה שר, בכל מקום שאתה נמצא, הכול זה חגיגת הטלפונים. יכול להיות שסובול צודק – הנעורים הם מפקד משוגע.
הראש מיפו השמלה ממדריד/ היא מדברת, הוא לא מקשיב
כאב אצור בתוך עיניים יפות/ תיקח סיכון, מה כבר יכול להיות?
הנעורים הם מפקד משוגע/ מריץ אותה עד כלות הנשימה
חיים עפים בקצב מפחיד/ מה דעתך על השמלה ממדריד?
הרבה הרבה זמן שהקרח לא נמס כאן/ לא נמס כאן/ הרבה הרבה זמן.
הראש מיפו השמלה ממדריד/ היא מדברת, הוא לא מקשיב
נותנים ידיים בשדרה הגדולה/ כל אחד בתוך בועה שקופה
הנעורים הם מפקד משוגע/ מריץ אותה עד כלות הנשימה
חיים עפים בקצב מפחיד/ מה דעתך על השמלה ממדריד?
הרבה הרבה זמן שהקרח לא נמס כאן/ לא נמס כאן/ הרבה הרבה זמן.
2 תגובות
שיר ענק, ותאכלס מסכים עם התגובה מתחתיי באמת קורה משו טוב לרוק הישראלי.. שמעתי שגם סינרגיה עומדים להוציא אלבום חדש..
שיר אדיר והפקה גדולה של מאירי. הרוק חוזר,משינה הוציאה שיר מעולה השבוע (הנה אנחנו),סחרוף הוציא גרסה שלו לחיית ברזל של אריאל,אמדורסקי הוציא שיר חדש ומעולה,כנסיית השכל מוציאה אלבום חדש,איפה הילד שיחררה שיר חדש,משהו טוב קורה ברוק הישראלי.