מוש בן ארי שר מפיה של מאוהבת מתוסכלת, כאילו לוקח על עצמו את מצוקתה. גברים בוכים שרים נשים בוכות? – עובדה. בן ארי התדפק אף הוא על דלתו של אבי אוחיון, יצרן שירי לבבות שבורים. מבקש/ת שיקבל אותה לאט, מקוננת מפיו – איך אתה תמיד חוזר לפני שהלב נשבר. אף פעם לא היית האיש שנשאר. אוחיון אוהב מים בשירים על לבבות שבורים. יש לנו כאן "לא בוכה עדיין אין בינינו מים", "אתה בעצם כמו מדבר לגשם", "מחכה בינתיים כמו סירות למים". אם להראות מטפורות בשיר, לאוחיון יש הרבה מים במגירות.
אני מתקשה להאמין לשירים האלה. הגם שקולו של מוש שר תעוקת רגש בקול הומה, על מצע מנגינה שמייצרת אווירה נוגה, המלודרמה אינה משדרת אמינות. טכניקות הקישוטים האוריינטאל לייט (צלילי עוד) יפה לשירים רבים, אבל אסתטיקה מוזיקלית לא יכולה לשמש כסות המסתירה בינוניות מיינסטרימית. מוש בן ארי זמר נהדר. מזלו ששירת הרגש שלו בכל זאת משאירה את השיר הזה חי ונושם.
מוש בן ארי האיש שנשאר בימוי וצילום: רועי ברקוביץ'
לא רוצה להתרגל לזה/ היום אתה כאן היום אתה שם וזה חוזר/ לא חשבתי שתהיה כזה
היום אתה כאן/ לא בוכה עדיין אין בינינו מים/ בוא תקבל אותי לאט/ אתה בעצם כמו מדבר לגשם/ בוא אל תוותר עלי כמעט
אם תבוא אני בבית/ נקודות טובות ראית בי יותר/ ואני לא יודעת/ מלחמות עוצרות בחושך/ רק חיבוק אחד אני הפסקתי לדבר
לאט אני נכנעת/ איך אתה תמיד חוזר דקה לפני שלב נשבר/ ממה בדיוק אתה נזהר/ אף פעם לא היית האיש שנשאר
מה עושים עם הטירוף הזה/ היום אתה כאן היום אתה שם וזה חוזר/ מי פה אמיתי מי מתחזה/ היום אתה כאן
מחכה בינתיים כמו סירות למים/ בוא תקבל אותי לאט/ אתה בעצם כמו מדבר לגשם/ בוא אל תוותר עלי כמעט
