מיכה ביטון שר על חיפוש עצמי, בניסיון להגיע להבנה עמוקה של יישותו הוא חוזר אחורה. עזיבת שדרות היא אירוע שמלווה אותו במסע אל עצמו. אין כאן טראומה ("לא נפלו השמיים") אבל מועקה על שחסר לו "בית משלו" – "אִמָּא וְאַבָּא שֶׁיְּגַדְּלוּ אוֹתִי/ לִישֹׁן מְכֻרְבָּל עִם כָּל הָאַחִים". בדרך אל עצמו הוא מדבר על בית שהתפרק ועל מישהי שכתבה על זה ספר (גלילה רון פדר – "אל עצמי" *), ועכשיו – זה הוא שכותב ספר על עצמו. בדמיונו הוא שומע את קול אימו שנעדרה מחייו. כאן משתלבת לאה שבת בשירת נשמה המגיעה ממי שחשה את מצוקתו וכולה טון של נחמה, חמלה ועידוד.
המוסיקה – עקב בצד אגודל עם הנרטיב של מיכה, במנגינה, בקצב, בעיבוד, בלדה אוטוביוגרפית המסופרת בשירה שיש בה מפוקחות רציונאלית והבעת רגש אמוציונאלית. שיר אוטוביוגרפי מהיפים שבשיריו.
* על ילד שגדל בשכונת מצוקה למשפחה המתקשה לגדל אותו. אחרי שנשלח אל סבתו, שולחת אותו עובדת סוציאלית למשפחה אומנת בחיפה. המשפחה מנסה לקבל אותו לקרבה, אך נתקלת בהתנגדות מצדו).
מיכה ביטון & לאה שבת בדרך אל עצמי
בַּדֶּרֶךְ אֶל עַצְמִי פּוֹנֶה לִירוּשָׁלַיִם/ עוֹזֵב אֶת הַבַּיִת, רָחוֹק מִשְּׂדֵרוֹת/ בַּדֶּרֶךְ אֶל עַצְמִי, אַתָּה נִשְׁאָר כָּאן בֵּינְתַיִם/ תָּבוֹא לְבַקֵּר בְּחַגִּים וּבְשַׁבָּתוֹת.
בַּדֶּרֶךְ אֶל עַצְמִי לֹא נָפְלוּ הַשָּׁמַיִם/ הַמִּטָּה כָּל כָּךְ גְּדוֹלָה, הַפַּחַד בַּלֵּילוֹת/ בַּדֶּרֶךְ אֶל עַצְמִי, אֲנִי נוֹסֵעַ עַל אוֹפַנַּיִם/ הֵי יֶלֶד שָׁחוֹר, רוֹצֶה מַכּוֹת.
וַאֲנִי רָצִיתִי בַּיִת מִשֶּׁלִּי/ אִמָּא וְאַבָּא שֶׁיְּגַדְּלוּ אוֹתִי/ לִישֹׁן מְכֻרְבָּל עִם כָּל הָאַחִים/ יֶלֶד חֲמִישִׁי, עֲשָׂרָה יְלָדִים.
בַּדֶּרֶךְ אֶל עַצְמִי עָבַרְתִּי בַּחֹשֶׁךְ/ בִּקַּשְׁתִּי לִהְיוֹת שָׁלֵם עִם עַצְמִי/ בַּדֶּרֶךְ אֶל עַצְמִי לֹא רָאִיתִי אֶת הָאֹפֶק/ הַחַיִּים הֵם מַסָּע בֵּינִי לְבֵינִי.
בַּדֶּרֶךְ אֶל עַצְמִי הַסִּפּוּר מִתְפַּרְסֵם/ כֻּלָּם כְּבָר יוֹדְעִים שֶׁהַבַּיִת הִתְפָּרֵק/ בַּדֶּרֶךְ אֶל עַצְמִי הִיא כָּתְבָה עַל זֶה סֵפֶר/ עַכְשָׁו גַּם אֲנִי כּוֹתֵב אֶת הַסֵּפֶר שֶׁלִּי.
אֲנִי קוֹרֵאת אוֹתְךָ יַלְדִּי, אַל תִּהְיֶה גִּבּוֹר/ אַל תִּפְחַד, אַתָּה כְּבָר לֹא יוֹמָן/ אַתָּה רַק בָּשָׂר וָדָם, אַתָּה רָגִישׁ יפה וְחָכָם
אַתָּה גָּדוֹל וְקָטָן, אַתָּה עֵר וְנִרְדַּם/ אִמָּא כָּאן מְחַבֶּקֶת אוֹתְךָ/ שַׁן יֶלֶד, שַׁן יֶלֶד, שַׁן יֶלֶד, שַׁן.
תגובה אחת
שיר נפלא. לחן, מלים וביצוע מרגשים ביותר. ההשלמה של לאה שבת חתיכת הפאזל החסרה שהאימא מוצאת ועוזרת לילד להשלים לילד את התמונה.
השיר עצמו הוא חלק מתוך השלם הנפלא של ספרו האוטוביוגרפי של מיכה. רוצו (אפשר גם לנסוע) לקנות את הספר בחנות סטימצקי הקרובה. סבפר כולל ברקוד לשירים, כולל אקורדים. הנאה רב גילית מושלמת .