ההקלטה הזו משנת 1997 מציגה את הפסנתרן הצרפתי המנוח מישל פטרוצ'יאני והטריו שלו עם המתופף סטיב גאד והבסיסט אנתוני ג'קסון בהופעה ב-Blue Note בטוקיו. ההרכב עשוי להיראות שלישיה לא סבירה, שכן פטרוצ'יאני (שמת בינואר 1999) היה רומנטיקן חסר בושה במסורת הפסנתר הלירי המשתרעת מדיוק אלינגטון דרך ביל אוונס וקית' ג'ארט, בעוד שגאד וג'קסון ידועים בעיקר כמאסטרים של העכשווי.
ובכל זאת יותר מהפתעה: השלושה משיגים תחושה אורגנית של סווינג, גם אם גיטרת הבס של ג'קסון חסרה את גוון העץ העשיר של כלי אקוסטי. מהגוון הספרדי של "September Second" ל-"Home" דמוי ביל אוונס ועד לקאבר הסיום של "So What" של מיילס דייוויס, הנגינה של פטרוצ'יאני מאופיינת בבהירות מלודית, מגע כלי הקשה ואקסטזה רפסודית באקט הטהור של אלתור. המושג "ג'אז שמח" משמש לעתים כמיוחד למוזיקה קלה ונוסחתית. Trio in Tokyo מוכיח שלא צריך להיות רדוד כדי לעשות מוסיקה שמחה.

Michel Petrucciani Trio – Live in Concert – So What (1998)