כמו ב"אולי היום" הפנטזיה של משה פרץ מוליכה לעולם שכולו טוב. התגעגע בטירוף ליום שבו ישחררו את העם לחגוג. כשמחדרי המתים בבתי החולים המשיכו להוציא גופות, פרץ פרץ השיר שמח של חופש שחרור והרבה סקס. כתבתי כבר בעבר, ואחזור על הדברים: לא פעם אני משתאה נוכח הפער בין אישיותו המקרינה אינטלגנציה של משה פרץ ובין השירים שהוא בוחר לשיר, מקריב את קולו היפה לשירי אינסטנט, הכל כדי להישאר בטופ של השופינג בז'אנר המוסיקה ים תיכונית.
תגידו – מה הבעיה: האיש מתבונן על העולם במשקפיים ורודים. הלב שלו עושה טוב "כמו זיקוקים בשמיים", מחכה לשמש, לקיץ, לרקוד עם הקצב, לעשות לה עיניים, לעוף לתוך הלילה. תקראו לזה אסקפיזם. Always Look on the Bright Side of Life.
ראש קל? זה אחד הטקסטים היותר שטוחים נדושים ששמעתי. אמנות שמומנות. שחק אותה ראש שמח וקטן עם חיוך גדול. תן למנגינה הקליטה ולקצב להוביל. זה מספיק.
משה פרץ עושה לי ת’יום בימוי: לירן סגל
אני אוהב את השמש אני אוהב את המים אני אומר תודה על כל מה שיש בינתיים
אני חולף עם הרוח אני חוזר עם הקיץ אני נודד כמו ציפור בשמיים
אני עף אל תוך הלילה שלך/ מתוך הלילה שלי כמו כוכב בשמיים/ מסמן לך את הדרך אליי את הדרך אלינו תראי את האור
פזמון:
איך את עושה לי את היום/ כמה אני שמח, איתך אני פורח/ אל מקום שבאה השמש
עושה לי את היום, הלב שלי יודע/ איתך זה משגע
אני רוקד עם הקצב ואת עושה לי עיניים אני טורף איתך שקיעה בין ערביים
אני לא חזק במילים אבל הלב שלי עדיין עושה לי טוב כמו זיקוקים בשמיים
אני עף אל תוך הלילה שלך/ מתוך הלילה שלי כמו כוכב בשמיים
מסמן לך את הדרך אליי את הדרך אלינו תראי את האור
פזמון:
איך את עושה לי את היום/ כמה אני שמח איתך אני פורח/ אל מקום שבאה השמש
עושה לי את היום הלב שלי יודע/ איתך זה משגע
