נטע וינר וסמירה סרייה משלבים שני שירים בשיר אחד, ניסיון הלחמה של "מה שלומך אחות" של נעמי שמר בשיר שלהם בעברית ובערבית,  שנכתב בתגובה לאירועים הטראגיים מאז ה-7 באוקטובר. את "מה שלומך אחות" כתבה והלחינה נעמי שמר כמכתב לאסירת ציון, אידה נודל, והוא יצא ב-1986 כדואט של חוה אלברשטיין וריימונד אבקסיס. הגרסה של נטע וסמירה מוסיפה פן אקטואלי לשיר בצורת "שמענא", שמדבר על חיים משותפים ברוח מגילת העצמאות –  שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחי המדינה  בלי הבדל דת, גזע ומין.
השיר נוגע בחלקו הדיבורי במרקם היחסים הסבוך והטעון שבין יהודים ללא יהודים, בעיקר היחסים שבין יהודים לערבים. אחווה עלולה להישמע בימים אלה של קיטוב והקצנה כאוטופיה הזויה ודחויה, ועדיין תמשיך להיות ברירת מחדל ותעודת ביטוח עתידית לחיים משותפים, כי אף אחד לא הולך מכאן. אהבת ישראל מחייבת גם תשומת ישראל למגוון ולמסוכסך, ואחווה תמשיך להיות אתגר מורכב אבל חיוני.
וינר (סיסטם עאלי לשעבר)  וסרייה יצרו חיבור צנוע, פשוט ואמיתי בין המוסיקה של שמר לראפ וספוקן וורד שלהם. אמנות כזו היא חלק מהגשמת האתגר. לא נוכל להימלט ממנו, כי האפשרות האחרת אומרת שאיננו חפצי חיים. "מה שלא נולד בדמע/ הוא לא יקצר בזמר / ולא יביא מרפא".

נטע וסמירה: " בסוף אוקטובר קיבלנו טלפון עם בקשה להגיע לנצרת, להופיע מול קבוצה של מפונים ערבים ויהודים מהצפון. הם כבר בילו ימים ארוכים מחוץ לבית ושהו במלון יחד. חתיכת סיטואציה. במשך שעה בממ"ד של המלון שרנו בערבית ועברית, בכינו הרבה. גם צחקנו. התפללנו בדמעות. קשישים, ילדים, גברים נשים. רוסית, ערבית, עברית. בסוף ההופעה שאלו מתי נבוא שוב. אמרנו שמתי שרק יתנו לנו. הרגע ההוא בממ"ד הוביל לסיבוב הופעות חירומי בערים מעורבות ברחבי הארץ. מיפו, לחיפה, לירושלים לנצרת..

נטע וינר וסמירה סרייה מה שלומך אחות + שמענא

סיסטם עאלי