ניל סדקה ההופעה בישראל צילום מרגלית חרסונסקי

ניל סדקה ההופעה בישראל

ניל סדקה בגיל 71 הוא ניל סדקה שאינו מבייש את ניל סדקה בן 21

היכל נוקיה ת"א
4.5/5

ניל סדקה בגיל 71 הוא ניל סדקה שאינו מבייש את ניל סדקה בן 21. אתם יודעים מה, ואני הולך להפתיע אפילו את עצמי: יותר טוב ממנו. עמדתי מולו כשצילמתי את השיר הראשון בקדמת הבמה. איש קטן, קול גבוה, נרגש מאוד, יש לו סיפור לפני כל שיר, הוא עושה הכל כדי לרצות עד החנפה בגדול את הקהל, ובהיכל נוקיה זה אמר משהו כמו – אני יהודי, ואני הולך להראות לכם שאני גם פטריוט ישראלי, וכך קיבלנו חבילת בונוס של שניים מלהיטיו הגדולים בעברית וגם שני שירים ביידיש שסחטו ממנו ונדמה לי מכמה אנשים בקהל דמעות וסטנדיג אוביישן של דקות ארוכות. . חוץ מזה: היה איזה להיט גדול שסדקה החסיר? נדמה לי שאת – Breaking Up Is Hard To Do שמענו אפילו פעמיים.

נדיר שכוכב, שלהיטיו כיכבו בסוף החמישים, נמצא עדיין ברמת מוטיבציה כזו, מאוהב בשירים שלו, מציג בגאווה (על מסך הוידאו) את הקאברים שכוכבי הפופ בכל השנים שרו – מפרנק סינטרה דרך קוני פרנסיס ועד אנגלברט הומפרדינג וטום ג'ונס.

התבוננתי בקהל: ממוצע גילים מבוגר. בא להתרפק. השירים ברובם הם תחנות נוסטלגיות בחייהם של רבים שגדלו על שיריו. כמעט בלתי אפשרי שמישהו בעולם אינו מכיר לפחות שני להיטים של סדקה. סדקה יוכל לגלות להם שגם במסעו לסין, הוא גילה זמר סיני ששר Oh! Carol,שיר שנכתב עבור חברתו לשעבר, קרול קינג. אבל כאשר סדקה אמר לזמר הסיני "אני ניל סדקה", צחק הסיני ואמר: אם אתה ניל סדקה, אני אלביס! בדיחה שכזו, מתבססת על סיפורר אמיתי.

בין סיפוריו – התקופה שבין 1958 ל-1962. להיטי סוף החמישים תחילת השישים (הו קרול, סוויט סיקסטין, ברייקינג אפ) סימנו הצלחת ענק "בהם מכרתי 40 מיליון תקליטים", אבל אז הגיעו הביטלס, והכל נגמר.
עשר שנים המתין עד חידוש הקריירה. הגיעו שירים חדשים:כ – Laughter In The Rain ו – Solitaire גם Love Will Keep Us Together. סדקה מגיע לדור חדש של מאזינים.

ארבעים וחמישים שנה אחרי – מבחינתו – הכול כרגיל. בגילו – שמור במצב טוב מאוד.
חמישים שנה עברו, והוא עדיין, כמה מפתיע, מצליח לחקות את ניל סדקה ההוא ללא רגשי נחיתות. רוצים One Way Ticket ? – בבקשה. אחרי פול אנקה, מתברר שלהמציא את עצמך מחדש אחרי כל כך הרבה שנים – לא משימה מי יודע מה. ובכל זאת, כמה זמרים מהעידן ההוא הצליחו לעשות את זה במקצוענות מעוררת תדהמה? במוצ"ש בהיכל הסרנו את הכובע לכבוד ניל סדקה, אגדה שירדה אלינו מהפנתיאון של הפופ, כאילו הזמן עצר לשיר לנו Happy Birthday Sweet Sixteen.
רבים מהדור של סדקה כבר לא איתנו. מבחינה זו סדקה, המבוגר יותר מאנקה, הוא ממש אוצר נוסטלגי. והשירים שלו – לא פחות. כל מנגינה – מנגינה. כמעט כל שיר – להיט. תערובת של שירים מכל הזמנים מכל הסוגים, מהיידיש של האידשע מאמע ועד הסלסה של Do You Remember החדש מאלבומו האחרון, גם פסנתר קלאסי כדי להזכיר שאבא שלו, נהג מונית התעקש שילך ללמוד מוסיקה בג'וליארד, והוא שר Nessun Dorma גם מהאופרה טורנדוט של פוצ'יני

סדקה שומר על קולו הגבוה. שר כמעט באותו טון רומנטי, אצבעותיו נעות בקלילות על הפסנתר. כל נערות העשרה שהיום הן סבתות מפליגות בשנים חוזרות להיות דארלינגיות. סדקה מאוהב עדיין, בנערות של אז, גם בקריירה של עצמו, טופח לעצמו על השכם. אחרי כל שיר – מתרומם מהפסנתר ומודה/ קד לקהל. גם אנחנו נעמוד ונמחא לו כף.

בין השירים:  Oh! Carol, Happy Birthday Sweet Sixteen, Where The Boys Are, Breaking Up Is Hard To Do, Calendar Girl, The Hungry Years, Love Will Keep Us Together, Solitaire, You, Laughter In The Rain, One Way Ticket, Do You Remember.

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

2 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן