2 תגובות

1. ניר יקירי,
   אני חושבת שמה שקוסם בכתיבה שלך שהיא אומנות מופשטת.
   היא גורמת לאדם לחשוב ולתהות על כוונת המשורר.
   כך נולדים אנטרפטציות שונות ושיח סביב הכתיבה, מה שנותן חיים ליוצר.
   וזוהי חלק מהסימביוזה אנושית.

   הגב

2. היי יוסי, קודם כל תודה ענקית שבכלל שמת לב אליי 🙂 מכיר אותך שנים וכבוד גדול להיות כאן.
   לגבי הקוהרנטיות בשיר – אני מסכים, לא ניתן להבין את הליריקה שלי כמקשה אחת, וכן היא לא עקבית אבל הנרטיב קיים.
   אנסה להסביר ברשותך:
   1969- אולדרין נרדם באוויר: האסטרונאוט השני שיצא מהמעבורת. זה אני, זה שמגיח אחרי שכבר הכל קרה.
   הירח נראה פתאום כ"כ שביר : גם הדבר הזה, הענק, היפה, הרחוק, האאוט אוף ריצ' – נכבש והפך פחות רומנטי.
   אדם מחפש משמעות וציוויליציות נמחקות ברגע: מצד אחד האדם עושה דברים גדולים עבור האנושות ומצד שני גם מחסל אותה.
   יש שווים פחות גם במוות כמו לוקה של וגה: יש אנשים ששווים יותר בחיים ובמותם אף יותר. ויש את אלו שהם קקליפת השום, כמו לוקה של וגה. סוזאן וגה בעצם כתבה על נער מוזר ( לוקה ) שנראה נבדל מכל השאר ולכן השם שניתן לו.
   את הווקמן החליפה הדיפרסיה, היה לה הרבה להגיד: פעם הווקמן היה הקולות בראש, היית שם אוזניות ושוכח מהכל. היום הדיפרסיה חזקה ממנו, מחשבות טורדניות ומיותרות שלא נותנות מנוחה. ( לא צריך אוזניות לשמוע שטויות ).
   קח עוד בשר אמר שר הרעב יש מלחמה בשביל החלב: שר הרעב הוא החשק המיני , הגעגוע הגופני אליה, זו שהייתה שלך וכבר לא. "יש מלחמה בשביל החלב" – מאבק המינים בחוץ, המיידיות ( החלב כמשל לחזה של אישה ) והאי יכולת לעמוד בכל המרוץ הזה, הכישלון פעם אחר פעם ובאספקטים שונים.

   זהו 🙂

   ושוב תודה יוסי , ריגשת אותי מאוד

   הגב