לקחת את השיר הזה לבתי הספר, לרחובות, להפיץ ברשתות, כי החברה הישראלית נמצאת בכאוס נורא. סאבלימינל הגיע בזמן, ואני מוכן לקבל אותו גם בקטעי המגלומניה בראפ הזה.
"החברה סובלת מדיעות קדומות / אטמים באוזניים ועיניים עצומות / לא רוצים לשמוע, לא רוצים לראות". סאבלימינל נוגע במהות ההידרדות לתהום החברתי-פוליטי. זה לא התחיל מאתמול. סאבלימינל מספר כי השיר 'חומות' תוכנן לצאת כסינגל מאלבום הבכורה של 'האור מציון'. יומיים לפני סגירת האלבום ושליחתו למאסטרינג, קרס ההארד דיסק ונותרה רק האקפלה המקורית. לרגל 20 שנה לאלבום מ- 1999 הקליט סאבלימינל פזמון חדש באווירה דומה. האירועים הבוערים הופכים את השיר למסמך בעל רלוונטיות אדירה.
"מה קרה? אנשים בורחים מהרחובות / כדורים שורקים באויר ומסביב חומות / זרם אדרנלין פורץ החוצה מהורידים / מבט חטוף של עיין רואה את כל הכיוונים
למרות כל הצעקות, שתיקה אין סופית".
יש אומרים: כשירושלים היתה בנויה, מלאכים היו שומרים עליה מפני האויבים; אחרי שחרבה ירושלים, אותם מלאכים היו קוראים אל ה' ומזכירים לו שיבנה אותה מחדש. עכשיו אין שומרים על החומות. מטפורית – הן (החומות) יוצרות את הכאוס הגדול, מלהיטות את הקיצונים לכיוון של חורבן הבית שבו אנחנו יושבים.
"אני צועד ברחובות מוקף חומות שחורות / והקרניים של השמש החמות לא נכנסות אז השמש מנוטרלת". עוד שורה מהראפ שכמו נכתבה לימים וללילות האלה.
בניקוי התשבוחות העצמיות, זהו אחד השירים הנוקבים והחשובים בראפ המקומי, שנשמע היום רלוונטי מאי פעם. סאבלימינל מוציא אותו בעיתוי הכי נכון, והאירועים מעניקים לו יותר מנקודת זכות נוספת.
צילום: מרגלית חרסונסקי
סאבלימינל חומות (1999) מארח את דניאל סעדון
חומה שחוסמת ת׳אויר לנשימה / חומה שחוסמת את הדרך ליציאה/ חומה שסוגרת אותנו בפנים / חומה בראש של אנשים שלא מקשיבים
חומה שחוסמת את כניסת ׳האור׳/ חומה שמקשה על הוצאת ׳האור׳ אל האור/ היא לא עשוייה מלבנים/ פינק פלויד הפילו, עכשיו אנחנו מפילים!
מה קרה? אנשים בורחים מהרחובות / כדורים שורקים באויר ומסביב חומות / זרם אדרנלין פורץ החוצה מהורידים / מבט חטוף של עיין רואה את כל הכיוונים
למרות כל הצעקות, שתיקה אין סופית / סוררת במערות שנחפרו עם כפית / וראינו את ׳האור׳ אז עושים או מתים/ במקום לסגור 2000 ולהיות חשוכים
כן, קררר בחוץ כמו החורף בסיביר / אנשים מתים בעיר מרוב עשן ללא אויר / אני צועד ברחובות מוקף חומות שחורות / והקרניים של השמש החמות לא נכנסות
אז השמש מנוטרלת אבל יש לי רעיון / נביא ת׳אור מתחת לרגלי כל ההמון / שם למטה יש תקווה ת׳גאווה להחזיר/ נכניס את הקרניים שיאירו את העיר במחתרת…
על חומותייך עיר דויד הפקדתי שומרים/ כל היום וכל הליילה X2/ במחתרת…
אנשים שכחו שצדק זה לא רק כוכב / אז אני בא ומוציא לאור את האמת עכשיו / בגלל זה עד סוף כל הימים שבאחרית / מי שבמשחק הזה רשמית עליי נשען כמו כרית
תאקט כמו רובוטריקים לעברית מתהפכים/ מראים לעם בפנים מה זה heads אמתיים / פרצתי וכולם אחרי כמו A.B.C / מילולית רץ על שטחים הרריים יותר מ DD/ משפטים חזותיים תסתכלו על התמונה / לא מפסיק כמו תל אביב, משתבח כל שנה / אני אמיתי, לא מדבר על אה בה ציגלה/ ו-מאני מספר על החיים שלי עכשיו על ההווה/ ואם אני בוטה, אז לא לקחת לריאות / סאבלימינל מותח את כולם כמו גומיות / שוב חזר ׳האור׳ והקרניים נכנסות / כי חיבור שלי מפיל חומות כמו שבע הקפות
על חומותייך עיר דויד הפקדתי שומרים/ כל היום וכל הליילה X2/ במחתרת…
העולם אפל אבל על מה אתה מדבר/ איזה חומות? חייב להיות פה משהו מסתתר/ זה לא פשוט, בטח איזה דו משמעות… סאבלימינל מאיר ת׳ליילה כמו יום העצמאות.
החברה סובלת מדיעות קדומות / אטמים באוזניים ועיניים עצומות / לא רוצים לשמוע, לא רוצים לראות / כן אתם לא לכעוס, ללמוד מטעויות.
כל אדם עם דיעה קדומה – לבנה / כל פחד שמונע הצלחה – לבנה / כל מילה לא נכונה – לבנה/ חיקויים – לבנה / אין במה להופעות ברמה – לבנה
מה? מי היה מאמין/ מרוב לבנים בנינו את חומת סין/ אבל בעיר דויד אנחנו השומרים / ונפיל ת׳חומות לתמיד כמו בברלין/ במחתרת…
על חומותייך עיר דויד הפקדתי שומרים/ כל היום וכל הליילה X2/ במחתרת…
