אהבה היא ניצחון ענק של הרוח על החומר. די וחווית אותה פעם אחת – והיא תישאר איתך לעד. עברי לידר חווה, ושר על "זכייה" באהבה, כי מי שהרגיש פעם אהבה – יודע שזוהי זכות בלעדית. חוויה עילאית. לעיתים – אחת ויחידה בחיים. כזו שאפילו מתרגשים לזכור במעומעם אחרי הרבה שנים, שהרי עוצמתה ברגע מסוים היא בלתי חוזרת.  לידר תרגם את הפעם היחידה הזו – לשיר אהבה אולטימטיבי. המילה, הלחן, הקול. מתחברים. שידור ישיר של רגש, בלי אובר משהו.

השיר מיוחד מאוד. שיר קטן ומדויק על אהבה פשוטה – כזו שלא נועצת סכין, אלא פורסת שמיכה. עברי לא מתבכיין, לא מתחכם ולא מתיימר — אלא שיר אהבה שקט, רך ואינטימי. מדובר ביצירה לירית שמעבירה תחושת הודיה והתרפקות על קרבה, דרך שפה פשוטה ודימויים טבעיים. לידר שר הכי אותנטי. מוסיקה של מוסיקאי שהצליח להתביית ברגע נדיר על תחושה ולרשום אותה בצלילים נוגים, להעבירה לפסנתר ולמיתרי קולו שמשדרים מהלב. על השיר הזה מותר להגיד – מרגש. הוא יוצר תחושת מנטרה מרגיעה — חזרתיות שמחזקת את התחושה שהאהבה היא נקודת העוגן של הדובר, בכל שלב של היום.
"הלב מטפטף לי דרך העיניים" – ביטוי פיוטי מאוד לבכי, או לפחות לדמעות רגש. זה הרגע הרגשי העמוק ביותר בשיר – אבל הכאב,לא מוצג כטראומה רווית עצב  אלא כזיכרון אנושי חיובי – . הוא נזכר  שמישהו רוצה אותו, מחבק אותו.זה יוצר אפקט של נחמה רגשית – מתוך ההודיה, לא מתוך חוסר.
"כשהשמש יוצאת מעל המים / ומתחיל עוד יום אפור ובינתיים אין סיבה" "אז אני זוכר שיש שפתיים שרוצות אותי קרוב" "אני יודע שזכיתי לאהוב"
יום אפור – לא מסמן דרמה, אבל גם לא שמחה. שגרה. מין תחושת ריק קיומי קל. ואז – יש שפתיים. כלומר: תשוקה, אינטימיות, קרבה רגשית וגופנית. גם בתוך חוסר המשמעות היומיומי – האהבה נוכחת, והיא זו שנותנת סיבה.
זה הרגע שבו האהבה מוצגת ככוח מחייה, מחמם, אפילו מציל. גם המוסיקה נוסכת תחושה, שזה שיר שמרגיש כמו חיבוק איטי, רך, שקט – אבל עוצמתי.
בראיון ליאיר נתיב מ"מאקו" אמר לידר על השיר: "רוב שירי האהבה הם שירים על אהבה ספציפית לאדם מסוים. השיר הזה מתעסק באהבה ממקום פילוסופי, יש בו משהו כללי על הזכות לאהבה, על לעבור את החיים עם הרגשה שאהבת מישהו ושהיית נאהב, שחווית את הדבר הזה, שהוא ללא ספק מאוד משמעותי בחיים. בשיר מדובר על זיכרונות של אהבה, על ידיים שרוצות אותך קרוב, עיניים שרואות אותך קרוב… אני יודע שזכיתי להיות במקום הזה ולעבור את זה. כל בית בשיר מסתכם במילים האלה".

יניב ד'אור – זכיתי לאהוב

וכשהשמש נמחקת בשמיים
והלב מטפטף לי דרך העיניים החומות
אז אני זוכר שיש ידיים שרוצות אותי קרוב
אני יודע שזכיתי לאהוב

וכשהרוח אחרי הצהריים
היא מפזרת ענפים קטנים ובינתיים זה נעים
אז אני זוכר שיש עיניים שרואות אותי קרוב
ואני יודע שזכיתי לאהוב
אני יודע שזכיתי לאהוב

וכשהשמש יוצאת מעל המים
ומתחיל עוד יום אפור ובינתיים אין סיבה
אז אני זוכר שיש שפתיים שרוצות אותי קרוב
אני יודע שזכיתי לאהוב
אני זוכר שיש שפתיים שרוצות אותי קרוב
ואני יודע שזכיתי

וידיאו: עברי לידר – "זכיתי לאהוב" בקיסריה 2018

"זכיתי לאהוב" עברי ליר ו"זהו זה"