עדן חסון צוחקת ובוכה

עדן חסון צוחקת ובוכה

אז מה הבעיה שלה, שעדן חסון מקונן אותה בטון של לב שבור ובהזדהות גדולה? מה מעיק עליה?

מילים ולחן: סתיו בגר הפקה: סתיו בגר
3.5/5

אז מה הבעיה שלה, שעדן חסון מקונן אותה בטון של לב שבור ובהזדהות גדולה? לא ברור מה מעיק עליה. המידע הקריטי מבחינתה שהיא מוצאת נחמה ב"כוסות על הבר". האם זו ריקנות וחוסר משמעות בחיים, האם בתוכה מתחבא קול מדוכא ומושתק שבגינו היא שותה עצמה לדעת? האם הבדידות גרמה לה לאבד שליטה על עצמה? האם  היא לוקה בתסמונת הבכי והצחוק הבלתי רצוניים המאופיינת בחוסר יציבות של הביטוי הרגשי, ומתבטאת בצחוק או בכי בלתי רצוניים,  המתרחשים ללא קשר הגיוני לאירועים או למצב הנפשי? האם עדן חסון ביקש לרדת עם כותב השיר סתיו בגר למקומות האלה לפני שהוא עבר להשתתף בצערה של הסובלת בשיר בגוף ראשון?
האם הוא שר על טייס אוטומטי? פתרונים לחסון, שמחשב היטב את הבחירות המוסיקליות שלו. מאזיני רדיו דרום שומעים את השיר בלופים, ההופעות מפוצצות, הכל מבחינתו נפלא, אז אין לו בעיה להזניק את קולו אל פסגת הרגש ולכוון את קולו לנקודות הרייטינג הנכונות גם אם לא כתב את שיר ומזדהה לעומק עם מושאו.
יש כאן כל המרכיבים המוסיקליים כדי שהאוזן והלב יתנו אהבים – במנגינה, בעיבוד העשיר, בקול הזועק "נהייה לך מר", בטון המשתנה עד כדי סלסול של תפילה. קליעה בול למרכז הרגש. כזמר "מזרחי" חסון כאן במיטבו. הוא לא זקוק כנראה ליותר.

עדן חסון צוחקת ובוכה

אז יורד הלילה/ ובלילה כל המחשבות שלך תמיד יוצאות
ואת אומרת שקר לך ואז חם לך/ הלב הזה עובד אצלך שעות נוספות
עכשיו הרוח קרה/ ואת עושה מדורה/ לשרוף את מה שהיה/ מהמיטה לתקרה
ואת צוחקת ובוכה/ צוחקת ובוכה
ושוב אורות אדומים/ ופרצופים מוכרים/ ואת כאילו מחייכת/ הכל אצלך טוב
אבל בראש שלך עולם שלא נגמר/ הבלאגן תמיד עד מאוחר/ לאן הרוח נושבת
את הולכת/ למצוא נחמה בכוסות על הבר
העיר הזאת עזבה אותך מזמן/ פה לא מוצאים בית אף אחד לא מכאן/ לאן הרוח נושבת
את הולכת/ שתית פה את הכל נהיה לך מר/ נהיה לך מר
אז יורד הלילה/ ושוב בלילה הלב דופק חזק לאללה
גלגל עושה סיבוב/ פעם למעלה פעם למטה
ועוד סיגריה/ עשן לבן בגדים יפים היין טוב
אוכלים היום סרטים מעורבבים עם חסה

ושוב אורות אדומים/ ופרצופים מוכרים/ ואת כאילו מחייכת
שלא יראו על הפנים/ תמיד שומרת בסוד/ הכל טוב הכל טוב
אבל בראש שלך עולם שלא נגמר/ הבלאגן תמיד עד מאוחר
לאן הרוח נושבת
את הולכת/ למצוא נחמה בכוסות על הבר
העיר הזאת עזבה אותך מזמן/ פה לא מוצאים בית אף אחד לא מכאן
לאן הרוח נושבת/ את הולכת/שתית פה את הכל נהיה לך מר
נהיה לך מר

 

עדן חסון פייסבוק

שיתוף ב facebook
share

3 אהבו את זה

שיתוף ב facebook
share

3 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן