כמה טוב שהיא באה אליו. רצה לברוח. אכזבות לתפארת. חברים שעזבו. הצילה אותו. שתסתכל לו בעיניים. אין עוד פחד. עכשיו טוב.
מה זה טוב, אין כמו עילי בוטנר לתעל את הבנליה לאפיק מיינסטרימי נגיש. בתוך קהליו הוא נמצא. הביצוע השוצף מנטרל אותו מרמת שיר אישי, ומנתב אל זירת הרקיד והשמח בשירתם הנוכחת מאוד של אוהד שרגאי ואדר גולד, ילדי החוץ הנאמנים, המהווים חלק מנוסחת ההצלחה.
יצא פופ-דאנס עם אלמנטים של דיסקו בעיבוד כינורות מסורתי (הצליל של פילדלפיה). המבקר הפיינשמקר ידבר על אוריינטציה "מסחרית". אז ככה: גם אם אין כאן עומק, גם אם בוטנר מדשדש אומנותית, לא ממציא שום דבר מיוחד באמת, עדיין לא תקחו ממנו את כשרון ההמצאה המלודי, את היכולת להפוך את השירים לפופ סוחף מהסוג שמקים קהל בהדרן. במילים פשוטות – נכנס לרשימת להיטי החובה להופעה הבאה.
עילי בוטנר וילדי החוץ רק טוב תסריט ובימוי: לירן סגל
את/ איך באת אליי ככה/ יפה וסולחת
לקחת אותי / אני – רק רציתי לברוח/ לוותר ולשכוח
את מי שאני / כישלונות לתפארת ועוד דלת שנסגרת
לא מצאתי לי מילים להסביר / לבד מול הרוח/ מחפש מקום לנוח
וידעתי שתצילי אותי
את / איך באת אליי ככה/ סוערת כמו לילה / לקחת אותי
אני רק רציתי לי בית/ לחלום עד הקיץ/ אותך ואותי
אכזבות לתפארת שוב עוד דלת שנסגרת
לא היו לי אז מילים להסביר/ לבד מול הרוע וכל מה שיש לבלוע
וידעתי שתצילי אותי
ואת כאן וזה קרוב/ כמה את עושה לי טוב
הסתכלי לי בעיניים אין עוד פחד / יש רק טוב
את/ איך באת אליי ככה/ שקטה וסולחת
לקחת אותי / אני לא אחד ששמח / לא כזה שזורח / ליד אחרים
ואת מה חיפשת בי מה מצאת בי מה לקחת לי
את כל מה שלא היה לך אולי/ שנים בשוליים/ חברים עזבו בנתיים
וידעתי שתגיעי אליי
ואת כאן וזה קרוב/ כמה את עושה לי טוב/ איך הגעת אליי כמו שמש
מאירה אותי כל יום/ ומזל שאת עוד פה/ מחזיקה שלא אפול
הסתכלי לי בעיניים אין עוד פחד/ יש רק טוב
