עינב הר ענן שרה על הריבונות שהיא לוקחת על חייה. לא להיות שייכת לשומקום, לא לפחד מאף אחד. האם היא מסוגלת? המשפט האחרון בשיר מבהיר: "בעצם, תחייכי/ עד שתגיעי למקום הזה/ שבו את יכולה להיות עצמך שוב".
שיר של קרן אור יפה. אי אפשר תמיד לכאוב. תחייכי היא אומרת לעצמה. שלטי בחייך. הר ענן מחייכת אלינו בבוסה נובה של קלילות יפה, לחן ומקצב שמעניקים רעננות לנרטיב. זה לא רק חיוך פנים כלפי חוץ, אלא צלילים של תחושת רווחה. ההבעה המתכוונת, הלא לחוצה, המהלך המלודי, הקצב המדוד, התזמור המדויק, האוריינטציה הג'אזית.
לגמרי ריבונית מבחינה מוזיקלית: סינגרסונגרייטר, מולטי אינסטרומנטליסטית, מפיקה. הקליפ הקוהרנטי המקסים המתלווה מוסיף עוד נדבך לאחדות היצירה. השראת מסורת הבוסה של אנטוניו קרלוס ז'ובים וז'ואאו ז'ילברטו אינה מקהה את הייחודיות שלה, היא לגמרי עצמה בשיר הזה, עושה בסגנון שימוש אינדיווידואליסטי מענג.
עינב הר ענן לא שייכת בימוי עינב הר ענן
לא שייכת, לא שייכת/ לא שייכת, לא שייכת/ לשום מקום/ בעולם/ בעולם.
לא מפחדת, לא מפחדת/ לא מפחדת, לא מפחדת/ מאף אחד/ בכלל/ בכלל.
אי אפשר תמיד לכאוב/ את כל מה שלא מסתדר/ תביני שאת לא
לא שייכת, לא שייכת/ לא שייכת, לא שייכת/ לשום מקום/ בעולם/ בעולם.
כל מה שחשבת היום/ כאילו לא היה בכלל/ קבלי את זה ככה
לא מחפשת להבין/ את מכירה את הקלפים של המשחק
בעצם, תחייכי/ עד שתגיעי למקום הזה/ שבו את יכולה להיות עצמך שוב.
