אם יש המשכיות ללהקות הפרוגרסיב רוק – זוהי פנדרגון. זהו האלבום החמישי של להקת הרוק הבריטית, שיצא ב-1996. מעטפת האלבום בסגנון להקת מריליון האלבום מעידה על האוריינטציה.
זוהי להקה המייצגת את דור להקות ה- neo-progressive rock .שאחרי ג'ניסיס, יס ופינק פלויד כמו מריליון, איי.קיו, ארק, קואזר, הרכבים משנות השמונים ואילך שניסו לשחזר את הסגנון של להקות הפרוג-רוק של תור הזהב בשנות השבעים.
האוזן מאבחנת לא מעט קלישאות (יאס, פינק פלויד) ומהלכים מזוהים עם הז'אנר. יש כאן השפעה יותר מעמוקה. השירים מלודיים להפליא, השילוב של גיטרות וקלידים (Clive Nolan) מהוקצע, טקסטים של זיכוך ורוממות, שירים שמתפתחים לקטעים בנוסחי הפרוג-רוק הישנים, פחות מורכבים, ועם זאת מספקים תזמורים עשירים ושירה מצוינת של Nick Barrett שנגינתו בגיטרה ניזונה ללא ספק מדיוויד גילמור. הכל כאן מסוגנן, מלוטש ונקי, ואי אפשר להאשים את הלהקה בפלגיאט.
- The Masquerade Overture
- As Good As Gold
- Paintbox
- The Pursuit Of Excellence
- Guardian Of My Soul
- The Shadow
- Masters Of Illusion
- Bird Of Paradise
- Midnight Running
- A Million Miles Away
Pendragon 2011 'Last Man On Earth: Part I, II