קובי פרץ מאנפף שיר שמח לכל העולם. מה רוצה להגיד? אני אשמח את כולם – אלה ששמחים גם במקומות הקשים (ומה עם העצובים במקומות הקשים?), למתפללים גם כשהם לא במקומות הקשים, לילדים שמזכירים מה אבד עם השנים (תמימות?) לאימהות הדואגות, למנגינות המעורררות. נו טוב, תזרקו מה שבא לכם. הכבוד הוא לכולם בטוב וברע. השתכנעתי? – לא.
אבל השיר לא נועד לפנות לראש אלא לרגליים. כשחוגגים לא הכי משנות המילים. תישארו בקצב ובתנועה, ותעברו להרקדת המונים בסגנון ההאוס בין סגנון הסינתפופ האירופי והדיסקו. זה עובד בהפקה הזו האם קובי פרץ שדרג במשהו את האמנות האישית שלו? אני יכול להציע לו תשובה מתחמקת: כשאתה שר לאלפי אנשים – האמנות האישית שלך לא מעניינת אף אחד. וגם: ממש לא היו לי ציפיות. העיקר, שיעשה שמח. עשה.
קובי פרץ לכבוד אלפי אנשים
לכבוד אלפי אנשים שידעו תמיד לשמוח גם במקומות קשים/ לכבוד אלפי ילדים שעוזרים תמיד לשכוח מה אבד עם השנים
לכל מי שבוחר כל מי שחוזר ככה פתאום זה תמיד תופס אותי/ לכל מי שנופל מי שמתפלל גם כשזה טוב גם כשזה טוב
בא לי שנרקוד ברחובות רוצים לחיות זה לא הזמן לנוח/ מבראשית ועד היום בכל מקום זזים רק עם הרוח
לכבוד אלפי אימהות שרצו פחות לנוח ולחכות על החלון/ לכבוד מיליון מנגינות שהגיעו עם הרוח ולא נתנו לנו לישון
כל מי שבוחר כל מי שחוזר ככה פתאום זה תמיד תופס אותי/ לכל מי שנופל מי שמתפלל גם כשזה טוב גם כשזה טוב
בא לי שנרקוד ברחובות רוצים לחיות זה לא הזמן לנוח/ מבראשית ועד היום בכל מקום זזים רק עם הרוח